1

1.           העותר התחיל לרצות את עבודות השירות, לתקופת 4 חודשים, בחודש פברואר 2020, אולם ריצה מחצית מתקופה זו בלבד, וכבר בים 5/8/20 ניתנה החלטה מנהלית בדבר הפסקת העבודות עקב אי התייצבות ותפקוד לקוי.

2

2.       מאז ועד היום, על אף חלוף פרק זמן כה ארוך, לא עשה העותר מאומה פרט להגשת עתירה ביום 10/12/20 כנגד ההחלטה בדבר הפסקת עבודות השירות, ולאחר שלא המציא בסיס לטענותיו, ניתנה החלטה, ביום 25/10/21, לפיה, הלכה למעשה, נמחקה העתירה. יוער כי ההחלטה זו באה בעקבות החלטת בית משפט מיום 14/12/20 במסגרתה הופנה העותר לתגובת המשיבה ולחובתו להמציא פרטים לביסוס עתירתו, ובעקבות כך לא נעשה מאומה, דבר שהוביל כאמור למחיקת העתירה.

3.       רק בעקבות פנייה אל העותר, מיום 23/11/21, לפיה עודכן למעשה כי עליו להתייצב לריצוי יתרת תקופת המאסר במאסר של ממש, ובחלוף חודשיים, הוגשה העתירה.

4.       התנהלות העותר עד כה מעידה על זלזול או אכפתיות בנוגע עם ריצוי עונשו ולמעשה הפגין כוונתו שלא לבצע את עבודות השירות אותן היה אמור לסיים עוד לפני כשנה וחצי. על העותר היה לעשות כל הנדרש ובמהירות המרבית על מנת לסיים ולרצות עונשו בעבודות שירות ולא רק לאחר שכלו כל הקיצין.

          לפיכך, העתירה נדחית.

          העורר יתייצב לריצוי יתרת עונש המאסר בבית המעצר ניצן ביום 30/3/22 עד השעה 10:00.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר ב' תשפ"ב, 08 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.