1

בפני עתירת אסיר המכוונת נגד ההחלטה המנהלית בדבר המזון המסופק לו ודחיית בקשתו להכנסת מכשירים חשמליים לתאו.

העותר מבקש :

1.   שיתאפשר לו להכניס מערבל מזון כדי שיוכל לטחון פירות וירקות המסופקים לו, לאור בעיות רפואיות, בעיות שיניים שאינן מאפשרות לו לצרוך ירקות ופירות, אלא רק לאחר טחינתם.

2.   מכשיר D.V.D במקום מכשיר אחר שיש ברשותו ושהתקלקל.

3. אוזניות אלחוטיות. האוזניות שניתן לרכוש בחנות המכר של שב"ס אינן איכותיות והן גדולות ומגושמות.

4. רמקול קטן כדי להאזין להקלטות שהן חלק מחומר החקירה בתיק שלו.

5.   רצועות T.R.X המיועדות לאימון גופני. כיום ניתן להכניס רק חבל קפיצה.

כתב התשובה

2

1. רשימת הפריטים אותם רשאי אסיר להחזיק בתאו מפורטים בהוראות פקנ"צ 04.33.00 "החזקה, אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים". החזקת ציוד אישי, כמו הטבות אחרות הניתנות לאסירים, אינם בבחינת זכות מוקנית, אלא טובת הנאה הניתנת לשלילה, אם התנהגות האסיר בבית הסוהר הינה שלילית או אם קיימת מניעה אחרת - פיזית, רפואית או ביטחונית, להחזקת החפצים.

2.   מתוך רשימת הפריטים המפורטת בעתירה, 3 פריטים - מערבל מזון, רמקול, רצועות T.R.X אינם נמנים עם הפריטים המותרים להחזקה בבית הסוהר.

שני הפריטים הנוספים - אוזניות ומכשיר D.V.D ניתנים לרכישה דרך מרכז המכר בלבד.

דיון

הדיון בעתירה זו אוחד עם עתירה נוספת שהגיש העותר - 48928/03/17. העתירה האחרת עניינה בנושא המזון והתזונה, והעתירה השנייה עניינה - הכנסת הציוד והמכשירים החשמליים.

העותר הינו אסיר פלילי, המרצה עונש מאסר של 4 שנים ו - 4 חודשים לאחר שהורשע בעבירות של קשר לביצוע פשע, איומים, רשלנות ופחזנות, עבירות בנשק, הנחת מטען חבלה, נשיאה והחזקה של מטעני חבלה, החזקת נשק. מסווג לקטגוריה ב/1.

בדיון טען העותר כי בהיותו ספורטאי, הוא משתדל לשמור על אורח חיים בריא ותזונה נכונה. האוכל המסופק לו בבית הסוהר גורם לו נזק בריאותי. הוא מבקש לאפשר לו להכין לעצמו את האוכל ושיסופקו לו המצרכים הבסיסיים, כפי שנעשה עם קבוצת האסירים הביטחוניים.

העותר מעיד על עצמו שהוא איננו צורך אוכל מעובד ולא אוכל מתובל.

העותר הודיע בדיון כי התאפשר לו להכניס מכשיר D.V.D. לגבי האוזניות, הנושא בטיפול. הוא עמד על בקשתו לעניין רצועות T.R.X. כמו כן, ביקש שיתאפשר לו להכניס מערבל מזון והוא מסכים לכך שהמערבל יוחזק אצל הסמל ויימסר לו רק לצורך הכנת האוכל.

בתום הדיון קבעתי כי לעניין פריטי הציוד, ניתן מענה ותשובה הולמים. הוריתי למשיב להגיש תשובה משלימה לגבי מצרכי המזון המסופקים לעותר לעומת המצרכים המגיעים לו בהתאם להתוויה הרפואית.

המשיב הגיש כתב תשובה משלים ומפורט, אליו צורפה התייחסותו של רופא בית הסוהר.

3

ד"ר איתן זיידמן מציין כי לעותר לא נקבעה התוויה רפואית גופנית לאוכל טחון. העותר מקבל אוכל שהותאם על ידי דיאטנית לפי מצב בריאותו - יתר שומנים בדם. האוכל המסופק לו הוא מתכון של דיאטה מטבולית בהתאם לנהלי שב"ס. לעותר הוצע טיפול תרופתי שנועד להפחתת השומנים בדם, אך הוא סירב.

עוד מציין רופא הכלא כי רופא השיניים שבדק את העותר המליץ לספק לו אוכל טחון עקב בעיה דנטלית.

לכתב התשובה המשלים צורפה גם התייחסותו של ס.מפקד הכלא - סג"ד דב רייבר, לפיה האסיר מקבל דיאטה מטבולית שעליה הוחלט בשב"ס לאחר עבודת מטה, ואושרה על ידי טובי בעלי המקצוע ובהם דיאטנים קליניים, רופאים ובעלי מקצוע נוספים.

על פי פקודות השב"ס חל איסור להנפיק לאסירים מצרכים לא מבושלים, זאת משום הסיכון הבריאותי והתברואתי. בקשתו של העותר מעוררת, לכאורה, תמיהה משום שהוא מבקש לטחון רק את הירקות והפירות ואילו שאר המצרכים - חזה עוף , לספק לו אותו כשהוא לא טחון.

בתגובה לכתב התשובה המשלים, טוען העותר כי כתב התשובה המשלים הינו חלקי וכי יש בידיו להציג מחקרים עובדתיים ונתונים שיוכיחו כי נגרם לו נזק כתוצאה מתזונה לקויה.

לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, אני סבור כי דין העתירה להידחות.

חזקה עלי קביעתו של רופא הכלא - ד"ר איתן זיידמן, כי האוכל המסופק לעותר הותאם לו על ידי דיאטנית, בהתחשב במצב בריאותו ובהתאם לנהלי שב"ס.

בדיון הודיע ב"כ המשיב כי אין כל מניעה לטחון את הירקות והפירות כפי שיבקש העותר, ככל שיבקש.

משניתן מענה בעניין זה, אין הצדקה להורות להכניס לעותר מערבל מזון, בהתחשב בהשלכות הרוחב של הוראה מעין זו, ולאור העובדה שפריט זה איננו מהפריטים הניתנים להחזקה על ידי אסיר בהתאם להוראות הפקנ"צ.

דחיית בקשתו של העותר לאפשר לו לקבל את מנת העוף המגיעה לו, ללא בישול, נראית סבירה והגיונית לאור הסיכון התברואתי באספקת אוכל לא מבושל.

גם אם קיימת התייחסות שונה לגבי אסירים ביטחוניים, הרי שאין בכך כדי להצדיק הפלייתו של העותר לעומת שאר האסירים מקבוצת השוויון אליה משתייך העותר.

4

העותר טוען/רומז כי קיים חשש לבעיות רפואיות אחרות. ככל שחלילה ישנו חשש כזה, על העותר לפנות לגורם הרפואי המוסמך בבית הכלא, שהוא זה המופקד על בריאותם של האסירים, בהתאם לנהלים.

מאחר שהנושא שהועלה בשתי העתירות נדון וניתן לצדדים יומם בבית המשפט, אינני מוצא הצדקה להשאיר את מועד הדיון שנקבע מלכתחילה בעתירה שאוחדה ושהיתה קבועה ליום 23/5/17.

העתירות נדחות.

הדיון הקבוע ליום 23/5/17, מבוטל.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.