העותר הינו אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר של 20 שנה ו - 5 חודשים לאחר שהורשע בעבירות של הריגה, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת נשק. מסווג לקטגוריה ב/1 משטרה.

כתב התשובה

הגורם המנהלי דן בבקשת האסיר לשינוי תנאי החופשה ובדק את הבקשה מול יחידת השטח. הוחלט כי בשל המסוכנות הגבוהה, ההחלטה להרחקה משפרעם עומדת בעינה.

בתום הדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 7/11/17, לאחר עיון במידע הסודי שהוגש, ניתנה החלטה המורה למשיבה לפרט יותר בעניין לגבי הנושאים שפורטו בחוות הדעת העדכנית של משטרת ישראל.

בכתב תשובה משלים שהגישה המשיבה, צויין כי בעקבות הדברים שנאמרו במעמד הדיון, נבדקה בשנית בקשת העותר לשינוי תנאי חופשה על ידי גורמי הערכה באח"מ/קמב"ס והוחלט כי המניעה המשטרתית עומדת על כנה. הערכת יחידת השטח היא כי ביקורו של העותר בעיר שפרעם בעת החופשה, יפגע ברגשות משפחת הקורבן ויגרום להתרסה מול משפחת הקורבן, הדבר עלול לגרום לכך שהסכסוך יתלהט עד כדי פיצוץ וסיכון חיי אדם.

ב"כ העותר הגיש מנגד הודעה לבית המשפט לפיה אחיו של הקרבן שלח הודעה ובה הוא מודיע כי משפחת הקורבן איננה מתנגדת לכך שהעותר ישהה בחופשותיו בשפרעם.

לשון ההודעה : "היה סולחה ובסדר אין לנו בעיה עם משפחת שעבי הכל בסדר".

דיון

תקנות בתי הסוהר קובעות כי חופשה איננה זכות מוקנית אלא טובת הנאה, שהקנייתה נתונה לשיקול דעת מנהל בית הסוהר. הכללים להתוויית שיקול הדעת נקבעו בפקודות שב"ס. בין שיקולים אלה נמנה גם פוטנציאל הסיכון.

כאשר אסיר מסווג לקטגוריה ב/1, משמעות הדבר היא שהוא משתייך לקבוצת אסירים שכל יציאה שלהם לחופשה מותנית באישור אח"מ/קמב"ס.

עניינה של העתירה הוא אופן מימוש טובת ההנאה של חופשה.

שב"ס רשאי להעתיק את החופשה בתנאים, תוך שהוא מאזן בין צרכי האסיר לבין אינטרסים של טובת ושלום הציבור. לא לחינם נקבע בפקודות שב"ס כי כל חופשה תותנה בתנאים מבין אלה המנויים בנספח ל"פקנ"צ החופשות".

כאשר מדובר באופן מימוש טובת ההנאה ולא בעצם הענקתה, נטיית בית המשפט להתערב תהיה מינימאלית ושמורה למקרים חריגים ויוצאים מן הכלל (ראה והשווה רע"ב 6868/17 יעקב ישייב נ' שב"ס, החלטת השופטת ברון מיום 7/11/17).

מתוך חוות הדעת העדכנית של הגורם המקצועי - המוסמך להעריך את שאלת המסוכנות ,עולה כי אכן התקיימה סולחה בין המשפחות, הליך שהוא מקובל בעדה אליה משתייכות המשפחות. גורמי השטח מציינים כי עדיין קיימת רגישות ומתיחות בין המשפחות למרות הסולחה. העותר הינה אדם בלתי צפוי ואלים במיוחד, אשר לו ולמשפחתו נגישות גבוהה לאמל"ח ואף מעורבות באירועי ירי בגזרת שפרעם. משפחת הנרצח טוענת עדיין למתיחות, אפילו מפגש אקראי בין האסיר לבין קרובי משפחת הקורבן בשפרעם עלול להביא להתדרדרות ואירועי אלימות. הלכי הרוח מצביעים על מתיחות נסתרת למרות הסולחה.

הזהירות אותה נוקטת משטרת ישראל, שהיא הגוף האמון על שלום הציבור, מוצדקת בנסיבות העניין.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ח, 20 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.