בחוות דעת משטרת ישראל שצורפה לכתב התשובה המשלים צוין כי העותר, יחד עם אחרים, הוגדרו כ"ארגון פשע", הגדרה שהוסרה במסגרת הסדר הטיעון שנערך בין הפרקליטות לבין ב"כ העותר. שני אחיו של העותר אכן שוחררו שחרור מוקדם, אך השחרור לא היה בהסכמה, בניגוד לטענת ב"כ העותר, אלא למרות ההתנגדות לשחרורם. בנוסף לכך, חלקו של העותר בעבירות בגינן הורשעו שלושת האחים הוא מהותי וממשי יותר. שני האחים נדונו לעונש מאסר של 3 שנים ואילו העותר ל - 4 שנים.

משטרת ישראל סבורה כי לא נדרש מידע מודיעיני חדש לדחיית כל בקשה לחופשה. העובדה שהחשש לשלום הציבור קיים מזה זמן, אין בה, בהכרח כדי לשלול את תוקפו, ומשך הזמן לתקפות המידע הוא תלוי נסיבות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומאחר ואין מחלוקת שאין מידע חדש, והגם שיש מקום לחשש אותו מביעה משטרת ישראל, נראה לי שבנסיבות העניין ניתן להפיג את החשש על ידי תנאי חופשה מחמירים ולא על ידי שלילה לחלוטין של חופשה.

לא ניתן להתעלם מהעובדה ששני אחיו של העותר, שריצו עונשי מאסר בשל אותם אירועים, שוחררו שחרור מוקדם.

אמנם קיים שוני במשך תקופת המאסר - 3 שנים לשני האחים לעומת 4 שנים לעותר,אולם אין בכך כדי להצדיק שלילה מוחלטת של חופשה .

ניתן לאזן ע"י התנאת החופשה, בין היתר בכך שהעותר ישהה הרחק ממקום מגוריו וממקום משפחתו וכן בתנאי חופשה נוספים שיהא בהם כדי להקטין את הסיכון למינימום האפשרי..

לפיכך, אני מקבל את העתירה וקובע שהעותר יוכל לצאת לחופשה בתנאים כפי שייקבעו על ידי שב"ס ומשטרת ישראל, בהתאם לנסיבות תיק זה, ובכללם תנאי של ריחוק משמעותי ממקום מגוריו.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.