3. ב"כ העותר טען כי קרא את החלטת הוועדה, ולטעמו ההחלטה אינה סבירה שכן מסקנת הוועדה כי העותר מסוכן באופן שאינו מאפשר את שחרורו המוקדם אינה מפורטת.

לטענת ב"כ העותר, די בכך כדי לקבל את העתירה וזאת מבלי להידרש לטיעוני הצדדים בפני הוועדה ולמסמכים שהיו בפניה.

4. מדברי ב"כ העותר עולה כי לא הספיק לעיין למצער בפרוטוקול הוועדה ובמסמכים שהוצגו בפני הוועדה ובתגובת המשיבה, וביקש לסמוך את טיעוניו אך ורק על החלטת הוועדה.

5. לאחר ששמענו טיעון זה, הצענו לב"כ העותר שלא להסתפק בטיעון זה ולטעון לגוף העתירה. בסופו של יום, ביקש ב"כ העותר להסתמך על טיעוניו בפנינו, לעובדה כי ההחלטה אינה מפורטת וכן להתחשב באמור בעתירה בכתב.

6. בתגובת המשיבים לעתירה צוין כי מדובר בהחלטה סבירה, המושתתת על שיקולים ראויים ואין בה כל פגם שיצדיק התערבות ביהמ"ש, תוך שהיא מפנה לסיכון הנובע משחרור העותר כפי שנלמד מהחומר הרב שהיה בפני הוועדה וגם מצוי בפנינו.

7. לאחר שעיינו בעתירה, במסמכים שצורפו לעתירה, בפרוטוקול הוועדה ובהחלטתה, וכן בתגובת המשיבים ושמענו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי יש מקום לדחות את העתירה.

לטעמנו, לא ניתן לבחון את ההחלטה במנותק מהדיון שהתקיים לפני הוועדה ומשלל המסמכים שהוצגו לפניה והינם רלוונטיים לצורך קבלת ההחלטה, כאשר ההחלטה ניתנה מיד בסמוך לאחר הטיעון. העובדה שההחלטה משתרעת על פני עמוד אחד בלבד או כי אינה מפורטת לטעמו של ב"כ העותר, בוודאי אינה מצדיקה כשלעצמה בנסיבות המפורטות קבלת העתירה.

8. ואכן, עיון במסמכים הרבים שהוצגו בפני הוועדה, פרוטוקול הדיון שהתקיים בפני הוועדה, וצורף על ידי באת כוחו הקודמת לעתירה, המשתרע על פני 4 עמודים, מלמד לטעמנו כי החלטת הוועדה לפיה מסוכנותו של העותר היא כזו שאינה מאפשרת שחרורו המוקדם, וכי ההליך שעבר לא איין את הסיכון, כשהתוכנית המוצעת אינה מאיינת את הסיכון - הינה החלטה סבירה ובוודאי שאינה כזו המצדיקה התערבות ערכאה זו.

9. עיון בפרוטוקול מלמד כי ב"כ היועמ"ש הצביע בפני הוועדה על כך שלעותר 5 הרשעות קודמות בעבירות של חבלה במזיד לרכב, פריצה לרכב, גניבה מרכב, התחזות לאחר במטרה להונות, ונהיגה ללא רישיון. בעברו ריצה שני מאסרים קודמים, הראשון, בן 3 שנים ממנו שוחרר שחרור מוקדם, והשני בן 18 חודש, ממנו שוחרר שחרור מלא.

10. את העבירה נשוא המאסר הנוכחי ביצע בהיותו במעצר בית ובפני גורמי הטיפול טען שביצע את העבירה בשל כעס שהוא חש לאור מעצר הבית בו היה נתון בגין אירוע אחר. הוא חווה את מעצר הבית כבלתי צודק ויצא ממנו כדי לבצע את העבירות.

11. עוד היו בפני הוועדה דו"חות סוציאליים. הדו"ח הראשון מלמד כי העותר מודה במעשיו, מתחרט עליהם אך אינו מגלה תובנה למניעים לעבירות ולבעייתיות שבמעשיו.

הדו"ח השני שמתבקש לאחר שהוועדה שישבה בעניינו של העותר בפעם הראשונה, ביקשה הבהרות לתוכנית רש"א, ציין כי העותר השתתף בקבוצת "עוצרים בכתום" המיועדת לעברייני תעבורה, נכח ברוב המפגשים ואולם, ההתרשמות היתה שהוא נמצא במקום ראשוני ביחס לעבירות והוא זקוק להמשך טיפול ביחס לנסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות.

12. בפני הוועדה הונחה גם חוות דעת המשטרה המתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר, בהיותו עבריין רצידיביסט שזכה בעבר לשחרור מוקדם, וכמי שביצע את העבירות כשהוא מצוי במעצר בית, עונש מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו ולכן אין לתת בו אמון.

13. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום ג' טבת תשע"ו, 15/12/2015 במעמד הנוכחים.