בסיפא מכתבו מבקש העותר לאפשר לו לפתוח את חיי נישואיו ממקום מכובד ולא משפיל ומבזה אותו ואת כלתו, שכן היא לא עשתה שום מעשה שלילי בחייה והיא ראויה לפחות לפתוח את חייהם המשותפים באופן ראוי.

5. אינני מקל ראש כלל ועיקר ברצון העותר ובחירת ליבו ושל בני משפחותיהם, דורשי טובתם, לקיים את טקס הנישואין ואת התייחדות מחוץ לכתלי בית הסוהר. כך גם אינני מטיל דופי בכלה המיועדת ובבני משפחותיהם של בני הזוג אך הכתוב במכתב בכל השנוי בעמדותיו של העותר נסתר בעליל בכתוב בסעיף 4 בחוות דעת שב"כ, שהוא אחד מהנימוקים להמלצתו שלא לאשר לעותר להתחתן מחוץ לכלא אלא רק בין כתליו.

6. ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפני שאין בהיותו של העותר אסיר בטחוני כדי לשלול את השתתפותו באירוע נשוא העתירה באופן מכובד ורציני מבלי לפגוע בשלום הציבור.

במהלך הדיון בפני טען ב"כ העותר שאין להשוות את המגבלות המוטלת על אסירים בטחוניים שאינם יהודים למגבלות שמבקש המשיב להטיל על העותר בנושאי העתירה שכן קיימים אלפי אסירים ועצורים בטחוניים שאינם יהודים לעומת שלושה אסירים בטחוניים, והעותר בכללם.

7. המשיב טוען בכתב התשובה כי העותר נתון במעצר עד תום ההליכים ומשכך פקנ"צ 04.40.01 לא חלה עליו שכן סעיף 6 לפרק א' מחיל אותה רק על אסירים שפוטים, שהעותר לא נמנה עליהם. סעיף 7 קובע במפורש שעצורים לא זכאים לצאת לחופשה, לרבות לחופשה מטעמים מיוחדים, כפי שמבקש העותר.

ההוראות הנ"ל מבוססות כדבעי על חזקת המסוכנות שעומדת לחובתו של עציר שגרמה למעצרו עוד טרם החל משפטו (ראה החלטתה של כב' השופטת ברק-ארז בבש"פ 5857/16 מדינת ישראל).

כך הם פני הדברים כאשר מדובר בעותר שהורשע בעבירות נושא ת"פ 57576-07-15 הנ"ל וממתין לגזר דינו ובמי שמיוחסים לו המעשים בתיק שההליך בו נמצא בעיצומו.

8. עיון בהחלטות שהוגשו בתמיכה לבקשת העותר לצאת לחופשה חריגה, לרבות רע"ב 9373/16 קדושים, מעלה שעניינן עתירות של אסירים ולא של עצורים ודי בהבדל משמעותי זה כדי להבחין בין אותן ההחלטות לבין המקרה שבפני.

9. באשר לבקשת העותר להתייחד עם בחירת ליבו בביתו לאחר טקס הנישואין, טוען ב"כ העותר שההתייחדות היא חלק בלתי נפרד מהחתונה, אין להכביר מילים על חשיבותה ויש לה משקל יתר מול שיקולים אחרים.

10. המשיב טוען שגם אם העותר היה אסיר בטחוני הוא לא היה זכאי לצאת לחופשה חריגה על מנת להינשא ולהתייחד עם בחירת ליבו גם בבית הסוהר שכן מדובר במי שעל פי כתבי האישום שהוגש נגדו שייך לארגון טרור.

11. אינני רואה צורך להידרש לטובת ההנאה, שאינני מקל בה ראש כלל ועיקר, לאסיר להתייחד עם בת זוגו בין כתלי בית הסוהר שכן העותר מבקש להתייחד עם בת זוגו במהלך חופשה חריגה שהוא מבקש לקיים בביתו, לצורך נישואיו.

12. אינני ממעיט מחוות דעתם של כב' הרב בורשטיין וד"ר קטן אך אני מעדיף את מכתבו של הרב של מחוז המרכז בשב"ס, שהוא הסמכות ההלכתית של העותר, כמו של כל אסיר יהודי שנמצא בכלא השרון, לפיה על פי הנחיית הרב הראשי של שב"ס במידה ששב"ס יאשר את החתונה, יש לאפשר לזוג לקיים "ייחוד" בחדר סגור במשך 15 דקות ואז החתונה תחול מבחינה הלכתית במקרה חריג ודחוק זה.

13. דעתם של רבני שב"ס נתמכת במכתבו של מר מעודה גבריאל ממחלקת הנישואין במועצה הדתית בבני עייש לפיו על פי הוראות הרבנות הראשית לא ניתן יהיה לערוך את החופה מבלי שיתקיים ייחוד (ההדגשה שלי - א.ט) לאחר החתונה.

המכתב לא מתייחס להתייחדות למשך 12-8 שעות בין כתלי בית הסוהר או להתייחדות כפי שמבקש העותר להתייחד בביתו במהלך החופשה אלא ל"ייחוד" אותו מוכן שב"ס לאפשר לעותר לאחר טקס שהנישואין שיתקיים בין כתליו.

14. אין בעובדה ששב"ס מקל בתנאי מאסרו של העותר לעומת תנאי מאסרם של אסירים בטחוניים כמותו כדי להצדיק היענות לנושאי העתירה שכן שב"ס איפשר לו לשוחח עם בני משפחתו כדי לארגן את החתונה והוא שובץ בתא עם אסירים פליליים על מנת שלא יוחזר, בתא ללא אסירים אחרים.

15. אינני מקבל טענת ב"כ העותר ששב"כ מתנגד למתן חופשה חריגה לעותר רק במידה והחתונה תתקיים באירוע המוני מחוץ לכתלי הכלא שכן בסעיפים 2 ו-3 לסיכום חוות הדעת, נכתב שהוא ממליץ שלא לאשר לעותר קיום חתונה מחוץ לכלא, המלצה שמבוססת על נתוני חוות הדעת ומצדיקה את סירובו של שב"ס לאפשר קיום החתונה בביתו של העותר בנוכחות 100 קרואים.

16. אף אני, כמו חה"כ יוגב, שהציע להיות ערב לקיום כל תנאי החופשה החריגה במידה ויציאתו של העותר אליה תאושר על ידי שב"ס, מסכים שחתונה הוא עניין יהודי והומניטרי ואינני מטיל דופי בבחירת ליבו של העותר, בבני משפחתה ומשפחת העותר, איתם שוחח חה"כ יוגב, אך אין בכך כדי לגבור על ההוראות הברורות והסבירות של הפנק"צ שחלות על העותר ואינן חלות על אסירים שביצעו עבירות חמורות מאלה שביצע העותר, שאינם אסירים שאינם אסירים בטחוניים.

17. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ח, 05 דצמבר 2017, במעמד ב"כ הצדדים

אברהם טל, נשיא