החלטה

העותר מלין על סירוב המשיב להשיב לו אגרת פתיחת הליך בגין עתירת אסיר שמספרה 47782-05-16.

העותר טוען כי לא ניתנה כל החלטה המחייבת אותו בתשלום אגרה בתיק זה ולכן יש להשיב לו את הסכום שנקבע ממנו.

המשיב, מצידו, מפנה להחלטת כב' השו' ברנט שניתנה באותו תיק ביום 4.12.16 לפיה אין מקום למתן פטור מאגרה.

העותר טוען כי נוצר בלבול והמדובר בהחלטה שניתנה בתיק הלא נכון.

על פניהם של דברים יוצא כי ניתנה החלטה מפורשת בגדר העתירה אליה מפנה העותר ולפיה יש לחייבו בתשלום אגרה .

אינני יושב כערכאת ערעור על החלטה זו.

ככל שסבר העותר כי נפלה שגגה, יכל לפנות בבקשה לתיקון טעות בתיק הרלבנטי.

בנסיבות אלו החלטת המשיב הנסמכת על החלטה מפורשת של בית המשפט אינה יכולה להיחשב כהחלטה בלתי סבירה ודחיתי את העתירה.

החלטה

לא ברור על סמך מה סובר העותר את שסובר.

נשמע טיעון מטעמו לפרוטוקול הדיון, הוא השיב לשאלות בית המשפט וככל שיש לו נתון נוסף להוסיף שלא נשמע עד כה, ואינני סבור כך, אתיר לו לעשות כן כעת.