פנית ב"כ העותר לקצינת האסירים נעשתה ביום 5.5.16 ובסעיף 2 נכתב כי העותר הגיש באמצעות מפקדת האגף טופס בקשה לצאת לחופשה חריגה לרגל חתונת בתו. משמע, פנייתו הראשונה של העותר לא הייתה ביום 9.5.16 כפי שנטען על ידי המשיב אלא קודם לכן.

בנסיבות אלו , ומשפנה העותר זמן מספיק מראש ולאחר שהציג את פרטי המתלוננת, סבורני כי יש מקום להיענות לעתירה ולו לזמן מוגבל ולפיכך הנני מורה למשיב להוציא את העותר לחופשה חריגה, היום בשעה 18:00 עד השעה 21:30 בתנאים שייקבעו על ידי שב"ס.

החלטה

בהמשך להחלטתי נתבקשתי בעל פה על ידי ב"כ המשיבה לחדש הדיון בעתירה בשל העובדה שהתקבל מידע מודיעיני ממשטרת ישראל אשר מצביע על מסוכנות גבוהה ביותר מצדו של העותר.

מסתבר, כי עד לקבלת החלטתי הבוקר בשעה 11:00 המאפשרת לעותר לצאת לשעות ספורות להשתתף בחתונת בתו, לא יידע המשיב את משטרת ישראל כי קיימת עתירה בעניינו של העותר ומשכך, לא הוצג המידע המודיעיני שהוצג בפניי כעת. המידע המודיעיני הינו מידע חמור המעלה חשש כבד לשלום הציבור ולאור האמור אין מנוס משינוי החלטתי ודחיית העתירה המאשרת יציאתו של העותר לחתונת בתו (ידיעות 520, 529, 011, 701 ו- 952).

ידיעות אלה הינן בעלות מהימנות גבוהה ולמרות שחלקן אינן מן העת האחרונה הרי שלא פג תקפן.

בנסיבות אלה, הנני דוחה את העתירה תוך הפניית הממונים לכך שנדרשתי לדון בעתירה בשנית בשל אי הפנייתה למשטרת ישראל במועד.

ניתנה והודעה היום, ‏י"ז אייר תשע"ו, 25 מאי 2016, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

מיכל ברנט, שופטת