עת"א (מרכז) 27291-06-16 – אחמד אלדאלו נ' ועדת השחרורים
|
עת"א (מרכז) 27291-06-16 - אחמד אלדאלו נ' ועדת השחרורים ואח'מחוזי מרכז עת"א (מרכז) 27291-06-16 אחמד אלדאלו נ ג ד 1. ועדת השחרורים 2. היועץ המשפטי לממשלה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים [01.11.2016] כב' הנשיא אברהם טל - אב"ד כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין העותר ובאת כוחו עו"ד לימאי מור ב"כ המשיב 2 עו"ד רוני שוהם-עידן פסק דין
העותר, נאשם 4 בת"פ 30856-02-14(בית משפט מחוזי מרכז-לוד) מרצה מאסר שני למשך 3.5 שנים בגין הרשעתו בעבירות נשק והוא מלין על החלטת המשיבה 1 מיום 17.5.16 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי התוכנית השיקומית של מרכז אל אמל שהוצגה בפניה ובפנינו כנספח לעתירה.
העותר טוען כי הוועדה לא לקחה בחשבון את ההליך הטיפולי שעבר במהלך מאסרו, חרף היותו תושב שטחים, וייחסה חומרה יתרה לעבירות נושא מאסרו כאשר קבעה שהן בוצעו על רקע ביטחוני למרות שלא היה לכך כל בסיס בגזר הדין של בית המשפט נושא מאסרו.
לטענת ב"כ העותר, טעתה הוועדה שקבעה כי נוכח חומרת מעשיו, מסוכנותו גבוהה ולא נתנה דעתה, כאמור, לקבוצות החינוכיות ולקבוצת שינוי דפוסים שבה השתתף העותר. את העובדה שהעותר לא עבר הליך טיפולי במהלך מאסרו הסבירה ב"כ העותר בכך שמדובר בתושב שטחים שלא זוכה להליך טיפולי למרות שלכל אורך הדרך הוא לקח אחריות על מעשיו, הבין את חומרתם ואת השלכותיהם והתחרט עליהם.
|
|
|
כך גם מבקשת ב"כ העותר לא לזקוף לחובתו את העובדה שלא הוכנה עבורו תוכנית רש"א שכן מדובר בתושב שטחים והיא מלינה על קביעת הוועדה לפיה לא ניתן יהיה לפקח על תנאי שחרורו של העותר בתנאי תוכנית מרכז אל אמל בהיותו תושב שטחים.
באשר למידעים נושא החלטתה של הוועדה, אשר הוצגו בפנינו, טענה ב"כ העותר כי מדובר במידעים ישנים שהתקבלו בתחילת מאסרו של העותר, ואפילו בזמן מאסרו, ואין בהם כדי ללמד על מסוכנותו היום.
לטענת ב"כ העותר, התנהגותו של העותר במהלך מאסרו חיובית והוא עובד במטבח סגל, דבר שמעיד על אמינות שנותנים בו גורמי שב"ס. בסיפא עתירתה טוענת ב"כ העותר כי שותפיו של העותר לביצוע המעשים נושא מאסרו שוחררו על תנאי ויש בכל נתוניו החיוביים כדי להגיע לתוצאה דומה.
המשיב מתנגד לשחרורו המוקדם של העותר וטוען כי העותר לא משולב בסבב חופשות, יש לחובתו מידעים המלמדים על מסוכנות ביטחונית ומאחר ומאסרו הנוכחי, כמו מאסרו הקודם, הוא בגין עבירות נשק, יש בסיס לקביעה שמדובר בעבירות שנעשו על רקע ביטחוני ומכאן מסוכנותו.
באשר לתוכנית השיקום של מרכז אל אמל, טוען המשיב כי היא מהווה רק שיקול אחד מבין השיקולים לצורך שחרורו המוקדם של העותר ובאשר לשותפיו למעשים, מצבם שונה ממצבו של העותר, כפי שהדבר עולה מגזרי הדין בעניינם ומהחלטות הוועדות. המשיב מצדיק את עמדת משטרת ישראל באשר לחוסר היכולת לפקח על מעשיו של העותר במקום מגוריו ובעמדתם לפיה בשל המציאות הביטחונית השוררת באזור, מסוכנותו גבוהה.
עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי לא התעלמה כלל ועיקר מהתנהגותו החיובית של העותר במהלך מאסרו ומההליך הטיפולי בקבוצת שינוי דפוסים שעבר וכן מהקבוצות החינוכיות בהן השתתף. עם זאת, זקפה הוועדה לחובת העותר, ובצדק, את הרקע לביצוע העבירות נושא מאסרו שהוא רקע ביטחוני והדבר נלמד לא רק מטיב העבירות אלא גם מהעבירות נושא מאסרו הקודם של העותר למשך 3.5 שנים אליו נשפט על ידי בית המשפט הצבאי באזור מגוריו. כך גם מתבססת קביעת הוועדה בעניין זה, ובצדק, על מידעים חסויים שהוצגו בפניה ובפנינו. אמנם חלק מהמידעים הם מתקופה סמוכה לתחילת מאסרו של העותר (ראה ידיעה 200 וידיעה 213) אך יש בהם כדי ללמד על קשר בעל היבט ביטחוני בין העותר לאחרים ומשכך מוצדקת החלטת הוועדה גם בהיבט זה.
|
|
|
לאחר שנתנו דעתנו לכל הנתונים הרלוונטיים בעניינו של העותר, לרבות התוכנית השיקומית של מרכז אל אמל, הגענו למסקנה כי שחרורו של העותר, חרף הנתונים החיוביים, עלול לסכן את ביטחון הציבור ומשכך צדקה הוועדה בהחלטתה לדחות את בקשתו.
אנו דוחים את העתירה.
ניתן והודע היום ל' תשרי תשע"ז, 01/11/2016 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.
|




