ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר וטוענת שגם אם מתקיים התנאי שבסעיף 7(א)(1) לחוק, הוועדה לא חייבת לשחרר את העותר, גם אם הינם סבורים שכן על פי סעיף 7(ג) לחוק טובת הציבור במקרה זה גוברת על מצבו הרפואי של העותר, גם אם הוא חמור כפי שמתואר בחוות דעתה של ד"ר מדר.

באשר לפרשנות שיש לתת למונח "ימים ספורים" טוענת ב"כ המשיב כי יש לתת לה פרשנות דווקנית ומצומצמת ומחוות הדעת לא ניתן ללמוד שימיו של העותר ספורים, שכן עד היום התבדתה, למזלו של העותר, התחזית הפסימית שחזתה ד"ר מדר את תוחלת חייו של העותר.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי לא התעלמה כלל ועיקר ממצבו הרפואי של העותר כפי שבא לביטוי בחוות דעת ד"ר מדר שהייתה מונחת בפניה ובפנינו, אך לא הורתה על שחרורו של העותר על תנאי, מאחר ששלום הציבור עלול להיפגע בצורה חמורה אם העותר ישוחרר על תנאי.

הוועדה מציינת, ובצדק, את התנהגותו האלימה הנטענת של העותר כלפי מנהלת האגף שמלמדת על מסוכנותו, מעבר לזו הנלמדת ממעשיו של העותר נושא מאסרו ועברו הפלילי, וכן מציינת לחובתו את העובדה שהוא לא חזר בזמן מחופשה שניתנה לו, אלא רק לאחר 6.5 שנים, גם אם במהלך אותה בריחה לא ביצע עבירות.

באשר להצעה לשחרר את העותר שחרור זמני על מנת שיוכל לקבל טיפול בבית חולים בשכם, מציינת הוועדה כי לא ניתן לפקח על תנועותיו בזמן היותו בבית החולים או אם לא יימצא שם.

לאור כל האמור לעיל, מבלי להקל ראש במצבו הרפואי של העותר, החלטת הוועדה שנשענת באופן סביר ומוצדק על סעיף 7(ג) לחוק, היא החלטה סבירה ואיננו רואים מקום לקבלת העתירה.

אנו דוחים את העתירה.

ב"כ העותר יודיע לעותר.

ניתן והודע היום י"ז כסלו תשע"ח, 05/12/2017 במעמד ב"כ הצדדים.

אברהם טל, נשיא

אב"ד

שמואל בורנשטין, שופט

דבורה עטר, שופטת