החלטה

העותר נדון למאסר של שנה ו 5 חודשים לאחר שהורשע בביצוע עבירות של ייבוא, ייצוא מסחר ואספקת סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית והפעלת מאסר על תנאי, הוא מרצה מאסרו מיום 28.8.15 וזהו מאסרו השני.

גזר הדין בעניינו של העותר ניתן ביום 15.3.15.

העותר מלין על אי שילובו בסבב חופשות. לטענתו התנהגותו חיובית, הוא באגף נקי מסמים, מוסר דגימות שתן נקיות וביקש שילוב בעבודה, חינוך וטיפול.

מסתבר, שהעותר אכן שולב בחינוך ובעבודה אלא שלא עבר הליך טיפולי נוכח יתרת מאסר קצרה. הוצע לעותר אך לפני זמן קצר להשתלב בקבוצה טיפולית בנושא שינוי דפוסים כשדיון בועדת השחרורים קבוע לעוד כשבוע.

סבורני כי היה מקום לשקול שילובו של העותר בטיפול אותו ביקש עוד קודם לכן ולא להמתין עד עתה ולהציע לו להשתלב בטיפול של מספר חודשים כשעניינו מצוי בפני ועדת השחרורים ויתרת מאסרו קצרה ביותר.

יחד עם זאת, חופשה הינה טובת הנאה הניתנת למי שהתנהגותו חיובית ושיתף פעולה עם גורמי הטיפול.

בנסיבותיו של העותר דנן, שולב העותר בחינוך ולא בטיפול ולמעשה לא התנגד לקבלת טיפול באשר אם זה היה מוצע לו תחת שילוב בקורסים חינוכיים סביר להניח כי היה משתלב בהם.