עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

לפני הרכב כבוד השופטים: רון שפירא, נשיא [אב"ד] בטינה טאובר עדי חן-ברק

העותר

 

מדינת ישראל

ועדת שחרורים בית סוהר כרמל

פסק דין

ההלי׳ שבפנינו:

בפנינו עתירת אסיר, המוגשת בהתאם להוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א - 2001, המופנית כנגד החלטת ועדת שחרורים כלא כרמל שניתנה ביום 21.10.18 בתיק וש"ר 44236-08-17 (ועדה בראשות כב׳ סגן הנשיא בדימוס, השופט ח. אפרתי), אשר דחתה את בקשתו של העותר לשחרור מוקדם ברישיון.

רקע עובדתי:

העותר מרצה מאסר למשך שלוש (3) שנים שמניינם מיום 15.2.16. זה הוא מאסרו הרביעי של העותר. את מאסרו הנוכחי הוא מרצה לאחר שהורשע בביצוע עבירות רכוש, מרמה ותעבורה. העותר סווג בקטגוריה ב/1 בהתאם להחלטת ועדת האלימות במשפחה (להלן: "ועדת אלמ"ב") וזאת על רקע חשד מהעבר הרחוק בביצוע עבירות אלמ"ב, תיק שנסגר ומעולם לא הבשיל לכתב אישום. העותר שולב בסבב חופשות בהתאם לחוות דעת ועדת האלמ"ב.

למעשה סיים העותר לרצות שני שלישים ממאסרו כבר לפני זמן רב. לבקשתו, מאחר והיה מעוניין להשלים הליכי טיפול ושיקום במסגרת שב"ס, נדחה מעת לעת מועד הבאתו בפני ועדת שחרורים. בפועל הוא עתיד להשתחרר שחרור מנהלי בעוד כשישה שבועות. עם זאת דחתה ועדת השחרורים את בקשתו לשחרור מוקדם וזאת משורה של נימוקים ובהם עבר פלילי מכביד, לרבות העבירות שבגינן הוא מרצה מאסרו כעת; דו"ח ועדת אלמ"ב; מידעים מודיעיניים חסויים המצביעים על המשך מעורבות פלילית; חוות דעת של רש"א ממנה הסיקה הועדה כי מדובר בחוות דעת שלילית. בנוסף ציינה ועדת השחרורים כי בשנת 2002 זכה העותר בשחרור מוקדם וחזר לבצע עבירות. ועדת השחרורים לא התעלמה מחות דעת פרטית של הגב׳ לובלסקי שהונחה בפניה, במסגרתה גם הומלצה

עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

תכנית טיפולית לעותר, ואולם סברה שאין בכך די. מכאן ההחלטה לדחות את בקשתו של האסיר                             1

לשחרור מוקדם.                                                                                                                                2

דיו!:                                                                                                                                              3

הלכה היא כי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים אינו פועל כערכאת ערעור                        4

על החלטת הוועדה, אלא הוא בוחן את החלטת הוועדה כהחלטה מינהלית. מכאן שהתערבותו של בית                       5

המשפט תיעשה רק במקרים בהם קמה עילה מאלה המאפיינות את המשפט המינהלי כנגד החלטת                            6

הוועדה. על בית המשפט לשמור על מרחב של שיקול דעת לוועדה בהחלטתה לגבי שחרור אסירים,                         7

ולהתערב בהחלטותיה רק אם הן לוקות בחוסר סבירות קיצוני [ראו: רע"ב 3686/10 סמיר גנאמה ני                     8

ועדת השחרורים (9/12/10) ; עע"א 2/83 ועדת השחרורים ני אסיאס, פ"ד לז(2) 688 (1983) ; בג"ץ               9

89/01 הוועד הציבורי נגד עינויים ני ועדת השחרורים, פ"ד נה(2) 838, 871 (2001); רע"ב 4570/02            10

מחאמיד ני מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 236 (2002)]. ההלכה היא כי בית המשפט המנהלי ימעט                          11

בהתערבות בהחלטות של ועדת השחרורים, ויעשה כן רק במקרים קיצוניים בהם השתכנע כי נפל                         12

בהחלטה פגם מהותי [רע"ב 2713/18 צלאחאת ני מדינת ישראל 8.5.2018) או שההחלטה ניתנה תוך                 13

חריגה ממשית ממתחם הסבירות (רע"ב 1863/18 פלוני ני מדינת ישראל (12.4.2018) ; רע"ב 5321/17           14

אוהב ציון ני היועץ המשפטי לממשלה (6.11.2017)]. כל זאת על רקע הכלל הברור מאליו והוא כי                 15

"אסיר אינו אוחז בזכות קנויה לשחרורו המוקדם ממאסר" [רע"ב 6463/18 זועבי ני ועדת השחרורים             16

במקום מושבה בבית הסוהר אשל, פסקה 8 (25.10.2018)].                                                                    17

במקרה שבפנינו, ולאחר שעיינו בכל החומר שעמד לעיני ועדת השחרורים, סבורים אנו כי זה המקום                     18

בו עלינו להתערב בהחלטת ועדת השחרורים ולאשר את שחרורו המוקדם של העותר. כפי שנבהיר,                       19

סבורים אני כי נפלו בהליך כולו פגמים מנהליים ההופכים את החלטת הוועדה לבלתי סבירה בצורה                       20

קיצונית, המצדיקים את התערבותנו בהחלטה ואת שחרורו המוקדם של העותר.                                                21

בטרם נתייחס למכלול הנתונים שהיו בפני ועדת השחרורים, לרבות חוות דעת הרשות לשיקום האסיר                    22

(להלן: רש"א) וועדת האלמ"ב, נעיר כי בפתח הדיון שהתקיים בפנינו ביום 1.11.18 הסבנו את תשומת                  23

לב ב"כ הצדדים לעובדה כי באמצע חודש יולי האחרון ערכו שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה ביקור                    24

בכלא כרמל. במסגרת הביקור הוצג בפנינו מערך השיקום והחינוך של הכלא. סגל האגף בחר להציג                      25

את העותר בפנינו כסמל ודוגמה להליך שיקום מוצלח. האסיר הופיע בפנינו שם וסיפר על הליך                            26

השיקום שהוא מצוי בשלבי סיומו. הסגל המקצועי של שב"ס הבהיר את כל מסלול הטיפול באסיר                         27

וחלק לו שבחים. מובן כי עובדה זו אינה הופכת להיות בגדר של ידיעה שיפוטית שניתן לבסס עליה                       28

החלטה, מה גם שיתכן ומאז חלו שינויים בהתנהגותו של העותר. עם זאת הבאנו בחשבון כי הדברים                      29

נאמרו, הגם שלא במסגרת דיון משפטי.                                                                                                  30

מכאן נדון במכלול הנתונים כפי שהובאו בפני ועדת השחרורים.                                                                   31

 

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

נתוני רסיס והנושא שלפתחה של ועדת השחרורים:                                                                                 1

אין חולק כי לעותר עבר פלילי עשיר. אין חולק גם כי בשנת 2002 שוחרר שחרור מוקדם וחזר לאחר                     2

מכן לבצע עבירות. צודקת הוועדה גם באמירה כי העבירות בדינן הוא מרצה מאסרו כעת הן עבירות                        3

שחייבו כוונה בעת ביצוען. בגין כל אלו נגזר על המערער מאסר למשך שלוש שנים. השאלה שעל הוועדה                4

לבחון היא האם במשך מאסרו עבר העותר שינוי המפחית מסוכנות והמאפשר את שחרורו המוקדם.                         5

בחינה זו נעשית על בסיס מכלול חוות הדעת והמידעים שנצברו מעת שהאסיר מרצה את מאסרו. נדון                       6

להלן במכלול הנתונים כפי שהובאו בפני ועדת השחרורים.                                                                           7

דו"ח גורמי הטיפול בכלא:                                                                                                                  8

דו"ח גורמי הטיפול בכלא, שהוגש לוועדה, לא זכה להתייחסות במסגרת החלטת הוועדה. הדו"ח סוקר                      9

בהרחבה את התחלואה הכפולה ממנה סבר העותר, בעיות הן בתחומי הקשר הזוגי והן בתחומי                              10

ההתמכרות לסמים. מטעמי צנעת הפרט לא נרחיב בסקירת כל האמור בדו"ח. בסיכומו של הדו"ח                          11

מציינים גורמי הטיפול, ביחד עם ההכרה בנתוני האישיות הבעייתיים של העותר, כי העותר "...עבר                      12

הלין טיפול משמעותי, בו חיזק את יכולות ההתמודדות האדפטיביות ותובנות אודות דפוסי חשיבה                 13

והתנהגות לא מקדמים בהם אחז בעבר. נראה כי כיום מעוניין להמשין את הטיפול בתחליף סם גם                  14

לאחר שחרורו ורואה בכן אפשרות לשמור על ניקיון מסמי רחוב". בהמשך מצוין כי העותר לא נמצא                15

מתאים, בשלב זה, להכנת תכנית רש"א בין היתר עקב סיווגו כאסיר אלמ"ב.                                                   16

כאמור, ההליך השיקומי/טיפולי שעבר האסיר, כמפורט בחוות דעת גורמי הטיפול של שב"ס, לא                          17

אוזכר בהחלטת ועדת השחרורים.                                                                                                         18

מידעים מודיעיניים:                                                                                                                        19

מטבע הדברים לא נוכל לפרט את התוכן המדויק של המידעים המודיעיניים. כפי שנבהיר, סבורים אנו                    20

כי ועדת השחרורים לא בחנה בזהירות הראויה את המידעים, הן ככלל והן על רקע ציר הזמן של שהות                   21

האסיר בכלא ושילובו בהליך השיקומי. הוועדה הדגישה את ריבוי המידעים והפנתה במיוחד לשלושה                     22

מהם: דוחות המסתיימים בספרות 657, 370 ו- 098.                                                                                23

דו"ח 370 מתייחס לאירוע מאמצע שנת 2016. מדובר בדו"ח שסיווג האמינות שלו הוא בינוני ואולם                    24

אין מידע נוסף מצליב לאותו דו"ח במסגרת הדוחות שהוצגו בפני הוועדה. החשוב בעניינו של דו"ח זה                    25

שהוא מתייחס לתקופה בה שהה העותר בכלא אחר ובטרם החל בהליך השיקום והטיפול הממושך                         26

בכלא כרמל.                                                                                                                                   27

דו"ח 098 גם הוא מאותה תקופה בה שהה העותר בכלא אחר. יצוין כי דו"ח זה סווג ע"י גורמי                             28

המודיעין של שב"ס כבעל אמינות נמוכה. לא בכדי לא מצאנו לאמור בדו"ח תמיכה במידע אחר. גם                       29

כאן החשוב במידע זה הוא כי מדובר במידע ישן ובטרם החל העותר את הליך השיקום.                                      30

עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

דו"ח 657 הוא היחידי מהעת האחרונה, דו"ח בעל הערכת מהימנות בינונית, ובו דווח על אפשרות של                      1

הפעלת לחץ ע"י אחרים על העותר לבצע מעשה מסוים. כפועל יוצא מהמידע עוכבה יציאתו של האסיר                    2

לחופשה שהייתה מתוכננת ליום הגעת המידע לגורמי שב"ס. מעיון בהערות לדו"ח עולה כי ההמלצה                        3

הייתה לבחון את המידע ולעכב, בהתאם, את יציאתו לחופשה. אלא שלאחר מספר ימים, ולאחר                              4

שנבחן האירוע שבמידע, הוצא העותר לחופשה (ראו מידע שנמסר לבית המשפט בהליך אחר, עת"א                        5

405-10-18). מכאן ניתן להסיק כי לאחר בחינה נוספת של המידע התברר כי אין בו כדי להצדיק מניעת                  6

חופשה מהעותר.                                                                                                                                7

מעבר לשלושת המידעים שמספרים צוינו במפורש בהחלטה כותבת ועדת השחרורים בהחלטה כי                            8

"בתקופת המאסר צבר האסיר לחובתו שורה של דוחות מידע, חלקם מהזמן האחרון, אשר אמינותם                  9

בדרגה גבוהה, רובם ככולם מצביעים על המשי מעורבות בפלילים ועשיה לא נורמטיבית". סבורים                 10

אנו, לאחר בחינת המידעים, כי אמירות אלו מצביעות על בדיקה כמותית של מידעים, להבדיל מבדיקה                   11

איכותית, אינן מדויקות ואינן מציגות תמונת מצב עדכנית של העותר.                                                             12

רובם של המידעים השלילים, שחלקם סווגו ע"י גורמי הערכת המודיעין של שב"ס שבעלי מהימנות                       13

נמוכה, נאספו בראשית מאסרו של העותר, בעת שהאסיר שהה בבתי כלא אחרים ובטרם החל בהליך                     14

טיפולי. במידעים העדכניים מעת שהעותר הועבר לכלא כרמל והשתלב בהליך טיפולי, התמונה שונה.                    15

כך למשל ידיעה המסתיימת בספרות 721, וכן ידיעות ישנות יותר שמסתיימות בספרות 699 ו- 643,                    16

מהן עולה כי שמו של האסיר מוזכר בכל אותם מידעים כמי שיש צורך להבטיח את שלומו על רקע                        17

התנהגותו החיובית בנוגע לאירועים שבהם מעורבים אחרים. מידעים אלו אינם "...מצביעים על                          18

המשי מעורבות בפלילים ועשיה לא נורמטיבית" כפי שנרשם בהחלטת הוועדה, אלא על ההפך.                        19

סבורים אנו כי הוועדה לא דייקה בעת שראתה בריבוי המידעים כראיה להתנהגות שלילית, מבלי                          20

לאבחן את חלקו של האסיר בכל אירוע נשוא כל אחד מהמידעים, בהתאם לתוכן המידעים.                                  21

חוות דעת ועדת האלמ"ב:                                                                                                                 22

ועדת האלמ"ב קיימה דיון בעניינו של העותר בחודש מאי 2018. מעיון בדו"ח שהוצג בפני הוועדה עולה                 23

כי האסיר הוא בעל פרופיל אלמ"ב הגם שמעולם לא הועמד לדין, ומילא מעולם לא הורשע בעבירת                       24

אלמ"ב. מכאן שאותו פרופיל יוחס לו על בסיס מידעים ישנים, להבדיל מראיות שהוכחו. יודגש כי                         25

האסיר אישר מערכת יחסים מתוחה בעבר עם בת זוגו לשעבר ואם בנו. לטענתו היה מדובר בעיקר                        26

במתחים שבאו לידי ביטוי בצורה מילולית. ועדת האלמ"ב מציינת כי העותר הביע חרטה על התנהגות                    27

אובססיבית כלפי בת הזוג לשעבר, מקיים פגישות עמה ועם הבן גם בעת מאסרו וקודם למאסרו הקפיד                   28

בקיום הסדרי ראיה. הוועדה מציינת כי האסיר נמצא במהלכו של שינוי חיובי והמליצה גם על שילוב                     29

בהליכי טיפול במסגרת שב"ס, דבר שנעשה.                                                                                            30

מעבר לאמור, ועדת האלמ"ב המליצה בעבר על שילוב האסיר בסבב חופשות. מכאן שגם ועדת                             31

האלמ"ב לא סברה כי נשקפת מהאסיר מסוכנות גבוהה בתחום האלמ"ב. אמנם הלכה היא כי יש לתת                      32

עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

משקל שונה לראיות הנבחנות לצורך הוצאת אסיר לחופשה מאשר לבחינת שחרור מוקדם. עם זאת                         1

לא ניתן להתעלם מעמדה זו של ועדת האלמ"ב ובוודאי שלא ניתן להגדירה כשלילית.                                           2

ועדת האלמ"ב לא השלימה את חוות דעתה והייתה אמורה להתכנס לדיון מסכם ביום 29.10.18. יצוין                     3

כי בסיום שמיעת הטענות בפנינו פנינו לוועדה להמציא לעיוננו את החלטתה מאותו דיון מסכם שאמור                      4

היה להתקיים, וזאת עד ליום 7.11.18. ההחלטה לא הומצאה לבית המשפט עד היום.                                           5

סבורים אנו כי יש בסדרי עבודת ועדת האלמ"ב כשל שהאסיר אינו אמור להיפגע ממנו. מדובר באסיר                      6

המרצה מאסר למשך שלוש שנים. כפי שצוין, האסיר דחה מיוזמתו את הופעתו בפני ועדת השחרורים                      7

כדי להשלים הליך שיקום וטיפול. ההתנהלות במסגרתה ועדת האלמ"ב אינה מגבשת המלצה סופית                          8

במועד בו אמור עניינו של העותר להתברר בפני ועדת השחרורים, ובהעדר מידע והחלטה סופיים                            9

מכשילה את סיכויי האסיר שעניינו ידון על בסיס מידע עדכני, מהווה כשל חמור של ועדת האלמ"ב                        10

הפוגע בזכויות האסיר.                                                                                                                       11

מעבר לאמור, לא ניתן להסיק מדו"ח הביניים של ועדת האלמ"ב מסקנות שליליות בעניינו של האסיר.                    12

הועדה ציינה כי מדובר באירוע ישן. כאמור, עצם קיומו של אותו אירוע מעולם לא אומת. הוועדה                         13

המליצה על הוצאת העותר לחופשה. מכאן שבהעדר מידע סותר או חוות דעת שלילית מבוססת לא                        14

ניתן לראות בהחלטת הביניים כהחלטה שלילית בעניינו של האסיר. אמירת ועדת השחרורים כי חוות                     15

הדעת בעניינו של האסיר שלילית (עמי 6 ש׳ 9 להחלטה) חוטאת לאמור בחוות הדעת.                                       16

שותפים אנו לעמדת וועדת השחרורים כי בנושא האלמ"ב יש לנקוט בזהירות ובמשנה חומרה. אלא                       17

שלא ניתן להסיק מהחסר שבחוות הדעת בהתעלם מהנתונים שיש בחוות הדעת, ובמיוחד על רקע                          18

העדר כל הליך משפטי בעניין עבירות אלמ"ב בעברו של העותר.                                                                  19

חוות דעת רש"א:                                                                                                                            20

רש"א למעשה לא השלימה את חוות דעתה. יצוין כי דווקא רש"א הדגישה בחוות הדעת מיום 8.10.18                   21

את ההליך הטיפולי החיובי שעבר האסיר ואת התאמתו להשתלב בהליך טיפולי לאחר שחרורו                             22

ממאסר. בצד סקירה מפורטת של בעיות התחלואה הכפולה של האסיר סבר רש"א כי ההליך הטיפולי                     23

הממושך, 14 חודשים, שעבר האסיר בכלא, תרם רבות למודעות האסיר למצבו. בהתאם המליץ על                       24

שילובו בתכנית בקהילה. אלא שרש"א לא השלימה את חוות הדעת מאחר והמתינה להמלצה סופית                       25

של ועדת האלמ"ב.                                                                                                                           26

ועדת השחרורים כותבת בהחלטה "חוות דעת הרשות לשיקום האסיר מ- 10.8 שלילית, ועיקריה                      27

מתמקדים בכן שהרשות לא מסוגלת להמליץ בשלב זה עד לקבלת חומרים בעניינו מוועדת האלימות               28

במשפחה. נציין כי הרשות לא ביקשה דחיה. לכן אני מסיקים שאם היו פני הדברים אחרת, הרשות                29

הייתה טורחת לבקש דחייה ו/או באת כוחו הייתה מבקשת דחייה. משלא נעשה כן, אנו מסיקים                     30

עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

שכך חווה". סבורים אני כי אמירות אלו של הוועדה אינן יכולות לעמוד והן מצביעו על כשל הן                             1

בהתנהלות רש"א והן בהתנהלות ועדת השחרורים.                                                                                      2

ראשית נדגיש כי חוות דעת רש"א אינה שלילית. יודגש כי אפילו הפרקליט שהופיע מטעם המדינה                          3

בפני ועדת השחרורים לא טען זאת. הפרקליט הדגיש כי חוות הדעת אינה שלמה. התנגדות המדינה                          4

לשחרור הייתה על רקע מכלול הנתונים ואולם בלא שיוחסה לרש"א חוות דעת שלילית.                                       5

כאמור, רש"א דווקא מצביע על ההצלחה הטיפולית באסיר. עם זאת סבורים אנו כי רש"א כשל בכך                        6

שלא הקדים את הפניה לוועדת האלמ"ב כדי שתשלים את בחינת עניינו של האסיר ולא השלים את                          7

חוות דעתו במועד. על רש"א להשלים גיבוש חוות דעת קודם למועד בו יובא עניינו של אסיר בפני                          8

ועדת שחרורים. העובדה שחוות הדעת אינה מוכנה במועד פוגעת בזכויות דיוניות ומהותיות של אסיר                      9

הבא בפני הוועדה וזאת כאשר לא מוצגת בפני הוועדה תמונה מלאה ושלמה בעניינו של האסיר (בין                       10

אם שלילית או חיובית). הצגת מידע חלקי עלולה להוביל לתוצאות שגויות שלעיתים יפגעו באסיר                        11

ולעיתים בציבור. מצב דברים זה בלתי תקין בעליל.                                                                                  12

במקרה שבפנינו סבורים אני כי ועדת השחרורים כשלה באופן בו התייחסה לאמור בחוות דעת                             13

רש"א). הוועדה ראתה באמור בחוות הדעת כשלילי, זאת בניגוד לאמירות ברורות של רש"א בדבר                       14

שילובו המוצלח של האסיר בהליך טיפולי והתאמתו לשילוב בהליך טיפולי אם ישוחרר ברישיון.                          15

הוועדה הסיקה מהעובדה שרש"א לא ביקש לדחות את הדיון לצורך קבלת חוות דעת משלימה מוועדת                    16

האלמ"ב מסקנות שליליות בעניינו של האסיר. הסקת מסקנה זו מהווה כשל מובנה הן כשיטה והן                          17

בהתייחס לתמונה שבפני הוועדה.                                                                                                         18

ועדת שחרורים היא גוף מנהלי האמור לבחון אפשרות לשחרור מוקדם של אסיר על בסיס ראיות                          19

מנהליות. על הוועדה היה להקפיד בחובה החלה על גורמי המנהל לאסוף את הראיות המנהליות                             20

הנדרשות בטרם קבלת החלטה [דפנה ברק ארז, המשפט המינהלי (הוצאת לשכת עורכי הדין, 2010)                   21

עמי 445 ואילך; יצחק זמיר, חזקת החוקיות במשפט המנהלי, ספר אור 741 (2013) ; בג"ץ 987/94                 22

יורונט קווי זהב ני שרת התקשורת (16.11.1994)]. משלא נאספו הראיות, קבלת ההחלטה על בסיס                  23

קיומו של החסר, מהווה כשל מנהלי הפוגם בחזקת חוקיות החלטה. מעבר לאמור, מדובר בבחינת                          24

החלטה שעניינה בחירותו האפשרית של אדם על בסיס ראיות מנהליות ובהתאם לכלל הראיה                               25

המנהלית הקובע כי מידת הראיה הנדרשת לשם קבלת החלטה מנהלית נגזרת מעצמת הסנקציה                             26

המינהלית והפגיעה הצפויה בזכויותיו של נשוא ההחלטה. לפי כלל זה, כגודל הפגיעה בזכות כך גם                        27

רמת הראיות הנדרשת מהרשות המינהלית [ע"ב 2/84 ניימן ני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת                   28

האחת עשרה, פ"ד לט(2) 225 (1985)]. אמנם לאסיר אין זכות מוקנית לשחרור מוקדם ואולם יש לו                  29

את הזכות שהחלטה בעניינו תיבחן ותישקל על בסיס ראיות מנהליות בהתאם לכללי המשפט המנהלי.                     30

במקרה שבפנינו ההחלטה אינה מבוססת על תוכן חוות הדעת כראיה מנהלית אלא על החסר שבה                          31

והסקת מסקנות בנוגע להלך הדעה של כותב חוות הדעת החסרה.                                                                  32

עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

לא היה מקום להסיק מהעובדה שרש"א לא ביקשה דחיית דיון כל מסקנה. מדובר בהשערה שהיא,                           1

לכל היותר, פסיכו אנליזה של עורך חוות הדעת של רש"א, להבדיל מאנליזה של תוכן חוות הדעת.                          2

ועדת השחרורים יכולה הייתה להורות מטעמה על דחיית הדיון ולהורות לוועדת האלמ"ב ולרש"א                           3

להשלים את מלאכתן. ואולם לא היה מקום להסיק, מכל האמור, כי עמדתן שלילית. כל זאת בניגוד                          4

לדברים הרשומים בחוות הדעת החלקיות. בהתאם, לא נוכל לקבל את מסקנות ועדת השחרורים כפי                        5

שגובשו.                                                                                                                                          6

סיכום התייחסות להחלטת ועדת השחרורים:                                                                                          7

בסיכומו של דבר סבורים אנו כי ועדת השחרורים לא נתנה את המשקל ההולם לרכיבים החיוביים                           8

בחוות הדעת של גורמי הטיפול של שב"ס שנתמכו בחוות הדעת החלקית של רש"א, שכאמור לא                            9

הושלמה. וועדת השחרורים לא הייתה רשאית להתעלם מחוות הדעת החלקית של ועדת האלמ"ב                           10

ומהעובדה שאושרה יציאת העותר לחופשות, כל זאת על רקע סיווגו בפרופיל אלמ"ב בלא שהואשם                      11

בעבר בביצוע עבירת אלמ"ב. וועדת השחרורים לא הייתה רשאית להסיק מסקנה מהחסר שבחוות                         12

דעת רש"א ולכל היותר רשאית הייתה להורות על השלמת החסר. משלא עשתה כן נפל כשל מנהלי                       13

בהליך קבלת ההחלטה.                                                                                                                      14

בנוסף, ועדת השחרורים לא הקפידה עם עצמה כנדרש בבחינת המידעים בעניינו של אסיר. לא ניתן                       15

לתת משקל לריבוי מידעים מבלי לבחון ולנתח את תוכנם על ציר הזמן של המאסר, ועל רקע ההליך                      16

השיקומי אותו עובר האסיר. בחינת התוכן תוך התייחסות לציר הזמן מצביעה כי האמור במידעים                          17

מתיישב עם עמדת גורמי הטיפול לפיה עבר האסיר הליך טיפול ושיקום משמעותי. התעלמות מהאמור                    18

הביא לתוצאה של החלטה המתעלמת מהראיות המנהליות שבפניה והחורגת חריגה קיצונית ממתחם                       19

הסבירות והמצדיקה, בשל כך, את התערבותו של בית המשפט המנהלי בהחלטה.                                              20

נוסיף עוד כי ועדת השחרורים גם לא נתנה כל משקל לעובדה שיתרת מאסרו של האסיר קצרה                            21

ולמעשה עומד האסיר בפני שחרור מנהלי בעוד פחות מחודשיים [לעניין יתרת מאסר קצרה כשיקול                      22

לשחרור מוקדם, במקרים המתאימים, ראו: רע"ב 7826/14 חנניה לוי ני מדינת ישראל (19.1.2015) ;               23

רעב 7448/14 עבדאללה אלוחש ני ועדת שחרורים (1.3.2015)] .                                                           24

הערות בטרם סיום:                                                                                                                         25

בבואנו לחתום את פסק דינו לא נוכל להתעלם גם מהוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס׳                     26

17 - הוראת שעה) התשע"ח - 2018, [פורסם ביום 26.7.2018 בס"ח 2742 עמ׳ 888]. תיקון זה יכנס                 27

לתוקפו ביום 15.11.18. יודגש כי תיקון זה לחוק אינו חל על עניינו של האסיר שבפנינו. עם זאת                         28

התיקון מאמץ, בעיקרי הדברים, את המלצות דו"ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה                              29

והטיפול בעבריינים (להלן: דו"ח דורנר) שפורסם בנובמבר 2015 וכן את המלצות צוות התביעה                          30

לבחינת יישום דו"ח דורנר המצביע על הצורך במתן עדיפות להליך שיקומי בשיקולי ועדות השחרורים                   31

עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

(עמי 49 להמלצות צוות התביעה) ואת המגמה להרחבת אפיקי השחרור המנהלי תוך מתן דגש על                           1

הגדלת השחרורים המפוקחים [ראו במכתבו של היועץ המשפטי לממשלה לשרי המשפטים, האוצר                          2

והמשרד לבטחון פנים מיום 31.1.18]. סבורים אנו כי הגם שהוראות חוק אלו, שיכנסו לתוקפן בעוד                       3

מספר ימים, אינן חלות על העותר שבפנינו הרי שאותם עקרונות היו צריכים לחול על אופן בחינת                           4

עניינו ע"י ועדת השחרורים.                                                                                                                  5

סיכום:                                                                                                                                            6

בסיכומו של דבר ובמקרה שבפנינו סבורים אנו כי יש להתערב בהחלטת ועדת השחרורים ולהורות על                     7

שחרורו המוקדם של העותר ברישיון.                                                                                                      8

כפי שפורט לעיל, סבורים אנו כי נפל כשל מנהלי בהליך הדיון בפני ועדת השחרורים כאשר גורמי                          9

המקצוע, וועדת האלמ"ב ורש"א לא השלימו את חוות דעתם במועד הנדרש לדיון בעניינו של העותר.                     10

עוד סבורים אני כי ועדת השחרורים הסיקה מסקנות שגויות מהמידע שהוצג בפניה וקיבלה החלטה                        11

בלתי סבירה, המנוגדת לזהירות הנדרשת מוועדה מנהלית ומחובתה לבסס על החלטה על תשתית                          12

ראיות מנהליות ראויות בהתייחס למשמעות המעשית של ההחלטה, זאת עת הסיקה מהחסר במידע                         13

לחובת העותר תוך התעלמות ואי מתן משקל מספיק לראיות המנהליות החיוביות בעניינו.                                   14

ניתוח המידעים החסויים שנעשה ע"י הוועדה היה בעיקרו כמותי ולא איכותי במובן זה שניתן דגש                         15

לכמות המידעים כאשר המידעים לא נבחנו ביסודיות הנדרשת לפי תוכנם, הערכת המהימנות של                           16

גורמי המודיעין של שב"ס ועל ציר הזמן, ביחד עם חוות הדעת של גורמי הטיפול שהצביעו על                             17

התקדמות משמעותית בטיפול בעותר. גם בכך נפל כשל מנהלי מהותי באופן בחינת תשתית הראיות                       18

שבפני ועדת השחרורים.                                                                                                                    19

ועדת השחרורים גם לא נתנה כל משקל לעמדת גורמי הטיפול שבכלא, כמו גם לעובדה שהאסיר כמעט                   20

והשלים את ריצוי מלוא תקופת מאסרו והזמן שנותר עד למועד שחרורו קצר ממילא.                                         21

כל אלו מובילים אל המסקנה כי יש להתערב בהחלטת ועדת השחרורים ולהורות על שחרורו המוקדם                    22

של העותר ברישיון, וכך אנו מורים. אנו מורים כי על שחרורו של העותר יחולו הוראות סעיף 13(ב)                    23

לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א - 2001. ועדת השחרורים מוסמכת, כמפורט בחוק, להוסיף                       24

או לשנות תנאים.                                                                                                                             25

עוד אנו מורים כי העותר ישתלב בתכנית הטיפולית שהוכנה עבורו ע"י הגב׳ לובלסקי. יוער כי התכנית                   26

כוללת הליכי טיפול לתקופה החורגת מתקופת הרישיון. מובן כי מכוח החלטתנו זו חלה החובה שאנו                      27

מטילים על העותר בתקופת הרישיון בלבד. עם זאת נמליץ לעותר, עבור עצמו, כי יעמוד בהצהרתו                        28

לפיה הוא מתכוון להתמיד בתכנית הטיפול גם מעבר לתקופת הרישיון ועד להשלמת הטיפול המומלץ.                    29

 

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

עת"א 62823-10-18 אפלר(אסיר) ני מדינת ישראל

תיק חיצוני:

1 2

3

4

5

6

7

8

9

10

רון שפירא, נשיא                    בטינה טאובר, שופטת                     עדי חן-ברק, שופטת

[אב"ד]