פסק דין

העותר הגיש הליך - עתירת אסיר, שעניינו באובדן ציוד אישי שהיה לו. ב"כ המשיב אישר כי מבדיקה בשני מקומות לא נמצא ציוד מופקד על שם העותר. אגב הדיון היום ניתנה לעותר האפשרות להכניס ציוד מבחוץ, בהתאם לכללים ובכפוף לנהלים הקבועים בשב"ס. המחלוקת שנותרה הינה שאלת הסמכות לדון בפיצוי הכספי, ככל שמגיע לעותר במסגרת עתירת אסיר.

העותר הפנה להליכים שהתנהלו בעניינו של אסיר בשם שמואל קריב. עיינתי בחלק מהליכים אלו (המספרים שננקבו בעתירה שגויים). אציין כי גם כשחויב שב"ס לרכוש לעותר שם ציוד, המדובר היה בציוד רפואי, או מעין רפואי שאבד, כשממילא השב"ס מחויב באספקת הציוד הרפואי.

כאן, מדובר במקרה שונה. מדובר בציוד אישי שאינו רפואי אשר העותר טוען לרשלנות שב"ס בשמירה עליו.

בית המשפט העליון קבע ברע"ב 1602/09 עלאונה נ' שב"ס כי טענות בדבר נזקים כספיים, ותביעות לפיצוי, מקומן אינו בעתירות אסירים אלא בהליך אזרחי. הלכה זו אושררה, קיימת ומחייבת.

לאחרונה חזרו בתי המשפט בהם מתבררות עתירות אסירים על קביעות אלו, לרבות בית המשפט אליו הפנה העותר, בין היתר בעת"א מרכז 75936-05-24, עת"א מרכז 51298-03-15, עת"א חיפה 29961-05-12, ומהעת האחרונה עת"א מרכז 56914-11-24. על כך יש להוסיף גם הפסיקות שהובאו בתגובת השב"ס לעתירה.

הואיל ומדובר בציוד אישי שאינו ציוד רפואי, ולאור הפסיקות לעיל, אני רואה להבהיר כי הדרך להעלות טענות בדבר פיצוי או שיפוי לנזק, תביעות כספיות, הינו במסגרת הליך כספי ולא בעתירת אסיר. משכך, מיצתה עתירה זו עצמה.

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"ה, 21 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.