1.         בעתירה המתוקנת שהוגשה, בעקבות החלטת השופט נ' סילמן, מבקש העותר להורות על קיצור תקופת מאסרו בהתאם לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א - 2001. לטענתו יש להורות ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים להורות על שחרורו על תנאי עוד לפני יום 26.8.25, על מנת לאפשר לו להשתתף בחתונת אחותו.

2.         גם בעתירה המותקנת לא מבהיר העותר האם הגיש בקשה לשחרור על תנאי בהתאם לסעיף 2(א) לחוק, לא צירף העתק בקשה, אם הוגשה, ולא צירף את ההחלטה של היחידה למאסרים קצרים שניתנה בבקשתו, אם הוגשה. העותר טוען בבקשה גם כי מועד שחרורו הצפוי, לאחר הניכוי המנהלי, הוא ה־4.9.25, בעוד שמתגובת המדינה מיום 14.8.25 עולה כי השחרור הצפוי הוא רק ביום 18.9.25.

3.         בנסיבות אלה, אין מקום לקבוע דיון בעניינו של העותר. ככל שהעותר עומד על עתירתו, על פי חוק שחרור על תנאי, עליו להגיש בקשה לפי סעיף 2(א) ואם הגיש את הבקשה יוכל להגיש עתירה רק לאחר שיצרף את הבקשה ואת ההחלטה בעניינו.

4.         המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות לעותר על מנת שיוכל לכלכל צעדיו.

ניתנה היום, ל' אב תשפ"ה, 24 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.