1.  בפני עתירת העותר להורות למשיב לשנות את סיווגו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי, או לכל הפחות, לבטל את המגבלות המוטלות עליו מעצם הגדרתו כאסיר ביטחוני, ובפרט להורות על שילובו במסגרות טיפול, חינוך ותעסוקה בכלא.

2.  לדברי ב"כ העותר ההחלטה לסווג את העותר כאסיר ביטחוני, נעשתה באופן אוטומטי, שלא בהתאם להוראות הפקודה. ההחלטה היא בלתי סבירה, שרירותית, אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים העובדתיים, היא אינה משרתת תכלית לגיטימית, אלא תכלית ענישתית, והיא בעלת השלכות מרחיקות לכת על תנאי כליאתו. לדבריה, העותר נעדר עבר פלילי, ביצע את העבירות בהיותו קטין, כתב האישום תוקן כך שנמחקה ממנו העבירה בניגוד לחוק המאבק בטרור ונותרו רק עבירות של יידוי אבנים והתפרעות. העותר היה משוחרר למעלה משלוש שנים במהלך ניהול משפטו, לא נפתחו לו תיקים חדשים, הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי, השתלב בעבודה, למד במכללה האקדמית באשקלון, הוציא רישיון נהיגה. העותר בן למשפחה נורמטיבית. צוין כי האירוע היה חריג לאורחותיו, עת נגרר על ידי אחרים. העותר אינו משויך לארגון טרור, ולא ביצע העבירות ממניע אידיאולוגי. בית המשפט העליון הקל בעונשו וציין כי: "המערער היה קטין בעת האירוע, כיום הוא סטודנט להנדסה שנה ג' ומאז האירוע לא הסתבך בפלילים ... לא יוחסו למערער מעשים קונקרטיים כנגד רכבים מסוימים ובהינתן תסקיר שירות המבחן החיובי בעניינו, שבו המליץ להסתפק בעבודות שירות ...".

לדברי ב"כ העותר, העותר לקח אחריות על מעשיו, הביע צער וחרטה, חל בו שינוי ממשי באישיותו ובתפיסותיו, כיום הוא מבין את הפסול במעשיו, לא נשקפת סכנה מהעותר לביטחון המדינה, לשלום הציבור ולסדר הציבורי. העותר מתנהג באופן תקין בכלא.

ב"כ העותר הפנתה לתסקיר שהתקבל בעניינו שם צוין כי העותר לא פעל ממניעים לאומניים וגזעניים, כי הוא בר טיפול ושיקום, כי הוא הורתע מההליך הפלילי וכי השמתו באגף הביטחוני עלולה להוביל להקצנה בדעותיו. ב"כ העותר טענה, כי המשיב מפלה בין אסירים ביטחוניים יהודים למי שאינם יהודים בכל הנוגע לשינוי סיווג. לטענתה גורמי הביטחון התנגדו לשינוי הסיווג רק בשל מהות העבירות בהן הורשע העותר, אין בחוות דעתם כל נתון קונקרטי המצדיק המשך סיווגו כאסיר ביטחוני, ואין כל נימוק להתנגדותם לשילוב העותר בהליך טיפולי. ב"כ העותר הלינה על כך שלא נבחן השינוי שחל בעותר מאז ביצוע עבירות ועד היום, וההפחתה המשמעותית בסיכון שנשקף ממנו.

3.  ב"כ המשיב ביקשה לדחות את העתירה, להותיר את העותר מסווג כאסיר ביטחוני ולהותיר את המגבלות החלות עליו כאסיר ביטחוני לרבות בנוגע לטיפול, חינוך ותעסוקה.

ב"כ המשיב הפנתה למסגרת הנורמטיבית בכל הנוגע להגדרת אסירים ביטחוניים ולשינוי בהגדרה, הפנתה לעבירות בהן הורשע העותר, לתיאור עובדות כתב האישום, ולכך שהעבירות בוצעו בתקופת מבצע "שומר חומות" מתוך מניע לאומני ואידיאולוגי. לדבריה, בעקבות פניית העותר, הוחלט כי סיווגו כאסיר ביטחוני לא יבוטל אך הוא ישולב באגף הפלילי, זאת לאור עמדת גו"ב וחטמ"ן. עם זאת, ובהתאם לעמדת גורמי הביטחון, לא מצא המשיב לבטל את המגבלות החלות על העותר מעצם היותו אסיר ביטחוני. לדברי ב"כ המשיב החלטת הגורם המנהלי היא סבירה ואין הצדקה להתערב בה.

דיון והכרעה

4.  לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את כלל המסמכים שהועמדו לעיוני, מצאתי לדחות את העתירה.

5.  העותר הורשע בביצוע עבירות של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה והתפרעות. בתקופת מבצע "שומר חומות" העותר השתתף בהתפרעות במסגרתה יודו אבנים, הוצת רכב ונקראו קריאות "אללה אכבר". העותר עצמו יידה אבנים רבות לעבר כלי רכב הנוסעים בכביש 6 והכל ממניע גזעני. כלי הרכב הפגועים נמלטו מהמקום תוך שהם נאלצים לבצע פניית פרסה בניגוד לכיוון התנועה. בית המשפט בגזר דינו קבע כי הנסיבות מלמדות על חומרה יתרה. בית המשפט גזר על העותר 22 חודשי מאסר ובית משפט העליון הפחית בעונשו והעמיד את המאסר על 18 חודשים.

6.  כפי שצוין בכתב האישום ובגזר דינו של העותר, הוא ביצע העבירות מתוך מניע אידיאולוגי לאומני, ומשכך, הגדרתו כאסיר בטחוני נעשתה בהתאם לסעיף 3(ב) בפקודת נציבות 04.05.00 שכותרתה "תהליך הגדרת אסיר בטחוני" (להלן - "פקודה 04.05.00"), שכן העותר הורשע בעבירה "שעל פי טיבה או נסיבותיה היא עבירה ביטחונית ו/או הוגדרה כעבירה ביטחונית מובהקת כמפורט בנספח א' - 'עבירות ביטחונית מובהקות' או "עבירות ביטחוניות שהמניע להן הינו לאומני...".

7. סעיפים 6(א) ו- (ב) לפקודה 04.05.00 קובעים כי ניתן לשנות סיווגו של אסיר בטחוני ולהגדירו פלילי, אך הואיל ושינוי ההגדרה משמעותו שינוי בתנאי המאסר, בטרם שינוי ההגדרה יש לקבל את עמדת חטיבת המודיעין בשב"ס וזאת לאחר התייעצות, עם אחד או יותר מהגורמים הבאים: שב"כ, משטרת ישראל או גורם ביטחוני אחר לפי העניין.

סעיף 6(ג) לפקודה 04.05.00 קובע כי :

"במסגרת ההחלטה האמורה לעיל, יובאו בחשבון, בית היתר, הנתונים והשיקולים המפורטים להלן:

1.סוג העבירה, טיבה, נסיבותיה ומניעיה.

2. קיומן של עבירות קודמות, טיבן ונסיבות ביצוען, כפי שהדבר משתקף בין במערכת צוהר ובין מעמדת מי מגורמי המקצוע המפורטים בסעיף 6.ב. לעיל.

3. הטעמים שהביאו להגדרת האסיר כביטחוני, על יסוד אחת מהקטגוריות המנויות בסעיף 3.ב. בפקודה זו.

4. שינוי מהותי בנתונים אודות האסיר, באחת מהקטגוריות המנויות בסעף 3.ב בפקודה זו, אשר הביאו להחלטה להגדירו כ"אסיר בטחוני".

5. קבלת עמדת גורמי הביטחון, לפי העניין, לפיה לא נשקפת סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, בשלום הציבור ובסדר הציבורי, באם תשונה הגדרתו. בנוסף, תכלול עמדת גורמי המודיעין מידע אותו השתייכותו הארגונית של האסיר, או קיומה/העדרה של זיקה לארגון טרור כזה או אחר.

6. התנהלות האסיר במהלך ריצוי מאסרו לרבות עבירות משמעת, התנהגותו באגף וכיוב', בהתאם לנתונים המצויים בתיקו המנהלי של האסיר, אשר יועברו לגורם המחליט.

7. כל מידע/נתון רלוונטי נוסף.

8.  פקודת נציבות 03.02.00 שעניינה: "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים" קובעת בסעיף 4(א), כי אסירים ביטחוניים יוחזקו באגפים נפרדים, הן בבית סוהר שעיקר אוכלוסייתו אסירים ביטחוניים, והן באגף או באגפים נפרדים בבית סוהר שעיקר אוכלוסייתו אסירים פליליים.

סעיף 4(ב) לפקודת הנציבות הנ"ל, מאפשר באופן חריג לכלוא אסיר בטחוני בנפרד מאסירים ביטחוניים, כמו כן ניתן להימנע מלהטיל עליו מגבלות כגון אלה המפורטות בסעיף 1(ב) לפקודה, אך זאת בהתקיים שני תנאים מצטברים:

"1. מדובר באסיר שלא היה חבר בארגון עוין ולא סייע לארגון עוין עובר לביצוע העבירה, או באסיר שהיה חבר בארגון עוין או סייע לארגון עוין עובר לביצוע העבירה, ושב"כ או גורם ביטחוני אחר שעניינו של האסיר מוכר לו שוכנע, לאחר שקיבל נתונים אודותיו מגורמי המודיעין בשב"ס, כי חל באסיר שינוי בולט וממשי וכי הוא ניתק כל מגע, ישיר או עקיף, עם ארגון כאמור ו/או עם חברי ארגון כאמור והוא אינו מקבל כל טובת הנאה מארגון כאמור.

2.   ניתנה חוות דעת שב"כ או גורם ביטחוני אחר שעניינו של האסיר מוכר לו, לאחר שקיבל חוו"ד גורמי המודיעין בשב"ס, כי לא נשקפת כתוצאה מכליאתו בנפרד מאסירים ביטחוניים או מאי הטלת מגבלות מיוחדות עליו, סכנה לפגיעה בביטחון המדינה....".

9. פקודת נציבות 04.54.02 הנושאת את הכותרת "מסגרות שיקום לאסירים" קובעת כי רק אסיר בטחוני העומד בתנאי סעיף 4(ב) בפקודת נציבות 03.02.00 זכאי להשתתף בהליך טיפולי.

10.  ביום 5.8.25, בעקבות פניית ב"כ העותר, הודיעה קצינת האסירים בבית סוהר קציעות, סג"ד ליה חרוני, כי המשיב החליט לסווג את העותר כאסיר ביטחוני 4(ב) ובהתאם לכך ביום 29.7.25 הועבר העותר לכלא דקל לאגף הפלילי.

11.  בעקבות ההשגה שהוגשה, ביום 8.9.25 התקבלה החלטה על ידי גנ"מ חפציבה בן גיגי, רמ"ח ניהול ורישום אשר דחתה את בקשת ב"כ העותר לשנות את סיווגו של העותר לאסיר פלילי.

גנ"מ בן גיגי לא מצאה הצדקה לשנות את סיווגו של העותר מביטחוני לפלילי זאת לאור מהות העבירות בהן הורשע העותר, על רקע המניע הלאומני, ולאור המלצת גורמי הביטחון וחטיבת המודיעין להמשיך את סיווגו של העותר כאסיר ביטחוני.

12.  במעמד הדיון, הוצגו בפני חוות דעת של חטמ"ן ושב"כ.

שב"כ ציין כי העותר לקח חלק פעיל בהפרות סדר במהלך מבצע שומר חומות על רקע לאומני, וכי לאור פוטנציאל הנזק הכבד קיימת חשיבות לשמר הרתעה באירועים עתידיים. שב"כ ביקש שהעותר יוחזק בנפרד מאסירים ביטחוניים בעלי שיוך ארגוני, על מנת למנוע זיקה לארגוני טרור והקצנה אידיאולוגית של העותר. שב"כ הפנה לתסקיר שירות המבחן שם צוין שהעותר מתייחס באופן מצמצם ונוטל אחריות חלקית וכי שירות המבחן מתקשה להעריך את הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. לדברי שב"כ, נוכח טיב העבירות, המניע האידיאולוגי הלאומני, והעובדה שהעותר לא הפנים את חומרת מעשיו ולא חל שינוי ממשי, יש להותיר העותר מסווג כאסיר ביטחוני באגף הפלילי. עוד ציין שב"כ כי הוא מתנגד להחרגת העותר מהגבלות המוטלות על אסירים ביטחוניים ומתנגד לשילובו בהליך טיפולי, שכן לא הוכח כי חל שינוי בולט וממשי המצדיק בחינת האפשרות לשלבו בהליך טיפולי, והעותר אינו עומד בשלב השני של המבחן הדו שלבי.

חטיבת המודיעין אימצה את עמדת שב"כ, מהנימוקים שפורטו שם.

13.  אני ערה לכך ששב"כ וחטמ"ן לא הצביעו על סיכון קונקרטי הנשקף מהעותר, עם זאת, בעניין זה, אין לי אלא להפנות לדברי בית המשפט העליון ברעב"ס 53379-01-25 אבו מריחיל נ' מדינת ישראל ושב"ס (26.2.25):

"בחוות דעתו העדכנית, שב"כ נתן דעתו לעבירות בהן הורשעו המבקשים ומצא כי הסיכון הביטחוני הנשקף מהן מצדיק את הותרת סיווגם כאסירים ביטחוניים...

כאמור, סיווג האסיר נועד לאפשר את השמירה על הסדר, המשמעת והביטחון בבית הסוהר; וכן כדי לאיין את המסוכנות הטבועה באסירים כאלה, בפרט בכל הנוגע לקשר עם החוץ. משאלה הם פני הדברים, נדרשת חוות דעת ביטחונית ביחס למסוכנות האסיר בהווה - שכן תפקידו של הסיווג הינו מניעתי ולא עונשי...

יחד עם זאת, התשתית הראייתית להחלטה ביחס להותרת הסיווג של אסיר כאסיר ביטחוני - אינה מחייבת בהכרח קיומו של מידע "קונקרטי" שיצביע על פעילות מוגדרת אשר צפויה לסכן את שלום הציבור... די בהערכה כללית ביחס למסוכנות העדכנית הנשקפת מהאסיר בהתחשב במכלול הנתונים המצויים בידי גופי הביטחון."

14.  אמנם, גנ"מ בן גיגי לא התייחסה בהחלטתה לכל אחד מהסעיפים המפורטים בסעיף 6(ג) לפקודה, לא התייחסה לנסיבותיו הפרטניות של העותר, והדגישה את השיקולים אשר הצדיקו לשיטתה את הגדרתו כאסיר ביטחוני קרי, את מהות העבירות, נסיבות ביצוען ומניעיהם.

עם זאת, לא מצאתי כי בעניינו של העותר שבפני, יש בנסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי באת-כוחו, כדי להצדיק התערבות בהחלטות המנהליות.

עיינתי במסמכים שצירפה ב"כ העותר: בתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט ביום 22.10.24. ציין שירות המבחן כי העותר הוא בעל מוטיבציה גבוהה ללמידה, יכולת התמדה ותפקוד גבוה, מקבל סמכות ומרות, וכי נרתם להליך הטיפולי. עם זאת שירות המבחן ציין כי התייחסותו של העותר לעבירות מצומצמת ולקיחת האחריות היא חלקית. שירות המבחן התרשם כי העותר חושש מהעושים הצפויים לו ומעוניין לסיים את ההליך המשפטי כדי להמשיך בחייו. על אף תפקודו התקין ומסלול חייו הנורמטיבי לאור גילו והתייחסותו המצמצמת של העותר כלפי העבירות שירות המבחן התקשה לגבש המלצה טיפולית.

בתסקיר מיום 30.3.25 שהוגש לבית משפט העליון ציין שירות המבחן שגם במועד זה התייחסותו של העותר לביצוע העבירות אינה מעמיקה דיה. שירות המבחן ציין כי לא התרשם שהעותר פעל ממניעים לאומניים וגזעניים וכי להערכתו העותר בר טיפול ושיקום. על כן שירות המבחן המליץ לבית המשפט העליון להמיר את המאסר שהוטל על העותר לעבודות שירות לצד צו מבחן.

15.  לא מצאתי כי הנסיבות האישיות כפי שהוצגו על ידי ב"כ העותר, וכפי שנלמדות מהתסקירים מלמדות על שינוי משמעותי במידת הסיכון שנשקף מן העותר באופן המצדיק התערבות בהחלטה הגורם המנהלי. לא ניתן ללמוד מהנתונים שהוצגו על שינוי של ממש בתפיסותיו של העותר.

16.  החלטת הגורם המוסמך, מבוססת על מהות העבירות בהן הורשע העותר, נסיבות ביצוע העבירות והמניעים לביצוען. ההחלטה מבוססת גם על המלצתם המקצועית של הגורמים הרלוונטים (שב"כ וחטמ"ן).

17.  כידוע, בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת של הגורם המוסמך בשיקול דעתו שלו (ראו: רע"ב 345/22 אביץ נ' מדינת ישראל (16.1.22); רע"ב 3480/14 דמיטרי בוגטיך נ' שירות בתי הסוהר (31.7.14)), אלא תפקידו של בית המשפט הוא לבחון את סבירות הפעלת שיקול הדעת של הגורם המוסמך (רע"ב 2024/13 שורפי נ' שב"ס (16.5.13); רע"ב 1293/14 הררי נ' שב"ס (9.6.14); רע"ב 2112/24 אלעד אלי ביטון נ' שב"ס (12.3.24)).

18.  לאחר שבחנתי את כלל הנתונים, הן נתוני העבירות בהן הורשע, והן נתונים האישיים כפי שפורטו לעיל, ובשים לב לעמדת גורמי הביטחון, לא מצאתי כי החלטת הגורם המנהלי היא בלתי סבירה, באופן אשר מצדיק את התערבות בית המשפט.

19.  חזקה על המשיב, כי אם יתרשם במהלך ריצוי המאסר, שהסיכון הנשקף מהעותר פחת באופן שמאפשר שילובו בהליך טיפולי, או מאפשר הסרת חלק מהמגבלות המוטלות עליו כאסיר ביטחוני, ידאג לשילובו כאמור או להסרת המגבלות, בהתאם לשיקול דעתו.

20.  סיכומו של דבר, בהתאם להסכמת הגורם המנהלי, העותר ירצה את מאסרו כאסיר ביטחוני באגף הפלילי. העתירה הנוגעת להסרת יתר המגבלות המוטלות על העותר בשל סיווגו הביטחוני נדחית.

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ו, 04 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.