2. בפתח הדיון הודיעה באת כוח המדינה כי בנסיבות העניין - לרבות משך הזמן שחלף מקרות האירוע ועד עתה - המדינה אינה עומדת על ריצוי מיידי של עונש המאסר ומסכימה לבקשת העיכוב. עם זאת, המדינה ביקשה להעלות את הסכום שהופקד על ידי המבקש בבית המשפט קמא, בצורה משמעותית, עד להכרעה בערעור. הסניגור התנגד להעלאת שיעור ההפקדה, והדגיש כי חרף הזמן הרב בו נוהל ההליך - עד כה המבקש עמד במלוא תנאי השחרור. במהלך הדיון התגלעה מחלוקת עובדתית בין הצדדים בנוגע לשהייתו של המבקש מחוץ לגבולות הארץ בראשית ההליך בפני בית המשפט קמא, ובשאלה האם היתה בכך הפרה של תנאי השחרור. לנוכח אי-הבהירות העובדתית בנושא, נתבקשו הצדדים להשלים לבית המשפט את עמדתם בנוגע לסוגיה זו בכתב לאחר הדיון. עמדת הסניגור היא כי אין בסיס להפרת תנאי השחרור באף שלב, אדרבא, לטענתו, המבקש מילא אחר התנאים במהלך תקופה ארוכה בה התנהל המשפט.

ביחס לרכיב הפיצוי, המדינה הודיעה כי המשפחות מתנגדות לעיכוב הביצוע. הועלתה אפשרות כי הסכום יופקד בקופת בית המשפט והסניגור הסכים לכך, אך הוסיף כי הדבר כפוף לעיכוב התשלום למשך 45 יום על מנת לאפשר לבא כוחו לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה לפריסת התשלום.

3. שמעתי את הטענות ועיינתי בהשלמות שהגישו הצדדים. בכל הקשור לעיכוב עונש המאסר - על רקע הרשעתו בעבירות המיוחסות לו ומבלי להביע עמדה ביחס לסיכויי הערעור - דעתי היא כי יש מקום להפקדה נוספת, אך לא בהיקף שביקשה המדינה. העלאת שיעור ההפקדה תבטא להשקפתי איזון ראוי בין הצדדים. ביחס לפיצוי, אכן הועלתה אפשרות של הפקדה בקופת בית המשפט, אך לא נקבעה כל עמדה סופית בנדון. דעתי היא, כי משעותר המבקש לפריסת החוב אין הצדקה לעכב את ביצוע תשלום הפיצוי.

סוף דבר, הנני מורה על עיכוב עונש המאסר בכפוף להפקדה נוספת של 25,000 ש"ח בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כך שסכום ההפקדה הכולל יעמוד על 40,000 ש"ח. ניתנת בזאת ארכה של שבועיים להפקדת הסכום. היה והמבקש לא יפקיד את הסכום האמור, תוך המועד הקבוע, ניתן יהיה לעצרו.

הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים נדחית בזאת. זאת פרט לעיכוב של 30 יום - לנוכח האמור בהחלה זו.

ניתנה היום, ‏י"ג בחשון התשע"ז (‏14.11.2016).

ש ו פ ט

_________________________