1

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי הכספי, אשר הושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ר' כרמל, כ' מוסק ו-ש' רנר) בתפ"ח 26553-12-14 מיום 25.10.2015.

2. המבקש הורשע ביום 14.6.2015, על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של מעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין; ותקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין. ביום 25.10.2015, בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המבקש, והשית עליו עונש של 11 שנות מאסר בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה מסוג פשע; ופיצוי כספי למתלונן בסך 60,000 ש"ח.

2

3. המבקש הגיש הודעת ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, בה הוא טוען נגד חומרת עונש המאסר בפועל ונגד סכום הפיצוי שנפסק. לצד הודעת הערעור, הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי הכספי עד להכרעה בערעור. לטענת המבקש, סכום הפיצוי אשר הוטל עליו חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנהוגה במצבים דומים. בנוסף, המבקש מציין כי מצבו הכלכלי ומצבה הכלכלי של משפחתו אינו מהמשופרים, וכי אין ביכולתם לעמוד בסכום הפיצוי שנפסק. נוכח טענות אלו, המבקש סבור כי סיכויי ערעורו על סכום הפיצוי טובים, ולפיכך, לעמדתו, יש מקום להורות על עיכוב ביצוע רכיב הפיצוי.

4. דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתגובת המשיבה. בית משפט זה עמד לא אחת על כך שפיצוי המושת לפי סעיף 77 לחוק העונשין, הוא בעל מאפיינים אזרחיים, הן מבחינת המהות והן מבחינת סדרי הדין, על אף שהחיוב בפיצוי נעשה בגדר ההליך הפלילי (ראו למשל: ע"פ 4337/15 שוקרון נ' מדינת ישראל (19.10.2015)). מסיבה זו, בבקשה לעיכוב ביצועו של רכיב הפיצוי בגזר דין יחולו אמות המידה החלות על בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי במשפט האזרחי – דהיינו, על המבקש את עיכוב הביצוע להוכיח את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכוייו של ערעורו להתקבל הם טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"פ 3420/15 גודה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (16.6.2015) (להלן: עניין גודה); ע"פ 449/11 חג'ג' נ' מדינת ישראל (6.4.2011)). שני התנאים הללו מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור נמוכים יותר, הנטל על המבקש הוא להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן מובהק יותר, ולהפך (ראו למשל: ע"פ 4768/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (21.10.2014)).

           השפעה רלבנטית נוספת של אופיו האזרחי של רכיב הפיצוי על הבקשה לעיכוב ביצוע רכיב זה, היא שבית המשפט אינו מחויב לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה, וזאת אף כאשר הערעור עצמו מכוון נגד רכיבים נוספים בגזר הדין, כפי שאכן אירע במקרה שלפניי (ראו: ע"פ 1630/15 אבו גיליון נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (19.4.2015); ע"פ 3190/13 פינס נ' מדינת ישראל, פסקאות 10-6 (4.6.2013)).

5. במקרה שלפניי, אין מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי, כבר מהטעם שהמתלונן לא צורף אליה כצד. כאמור לעיל, חיוב בפיצוי כספי הוא בעל אופי אזרחי, ומשכך המתלונן שלזכותו נפסק הפיצוי הוא צד רלבנטי לכל טענה בדבר סכום הפיצוי ומועד תשלומו (ראו: עניין גודה, פסקה 4; ע"פ 8452/06 יונדב נ' מדינת ישראל (19.11.2006)).

3

6. אף לגופו של עניין, אין בידי לקבל את הבקשה. על פניו, סיכויי הערעור בנוגע לרכיב הפיצוי הכספי אינם גבוהים. זאת, נוכח הכלל הנקוט בפסיקת בית משפט זה, לפיו ליכולתו הכלכלית של עובר העבירה אין כל נפקות בעת קביעת שיעור הפיצוי שישולם לנפגע, וכי אין בטענה בדבר העדר יכולת כלכלית כדי להצדיק התערבות בסכום הפיצויים (ראו: ע"פ 6882/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (11.11.2015); ע"פ 5761/05 מג'דלאוי נ' מדינת ישראל, פסקה ט(2) (24.7.2006)). אף מאזן הנוחות אינו נוטה לכיוונו של המבקש, היות שמדובר בחיוב כספי, אשר הנזק ממנו, במצב הטיפוסי, אינו בלתי הפיך. המבקש לא הציג בבקשתו כל טענה לפיה לא יוכל לגבות את כספו חזרה מהמתלונן, ככל שיזכה בערעורו בסופו של יום, ועל כן אין עילה לעיכוב ביצוע תשלום זה (ראו: ע"פ 30/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (19.5.2015)). ככל שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום סכום הפיצוי, עומדת בפניו האפשרות לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה לפריסת הסכום לתשלומים.

7. סוף דבר, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ב' בטבת התשע"ו (14.12.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15083760_H01.doc  שצ