1

תאריך הישיבה:                  י"ד בטבת התשע"ה (5.1.15)

בשם המערערים:                 עו"ד מיכאל כרמל

בשם המשיבה:                    עו"ד עילית מידן

בשם שירות המבחן למבוגרים:                                           עו"ס ברכה וייס

השופט א' רובינשטיין:

א.       באשר למערער 1 – לאחר שמיעת טיעונים לא ראינו לנכון להתערב בפסק הדין קמא, והודענו זאת למערער 1 אשר בעקבות זאת משך את ערעורו. לא נעלמה מעמנו המלצת שירות המבחן בעקבות התהליך השיקומי שעובר המערער 1, והגם שלא קיבלנוה מקוים אנו כי ימשיך בתהליך במסגרת מאסרו, ודבר זה עשוי לעמוד לזכותו בהמשך, בלא שניטע מסמרות. בידי המערער 1 לפנות למיון מוקדם למאסר. הוא יתיצב למאסרו ביום 1.2.15 עד השעה 0900 בבית המעצר קישון (אלא אם יוחלט אחרת במיון המוקדם). תנאי שחרור קיימים בעינם עד להתיצבות.

2

ב.       באשר למערער 2, נתנו ליבנו לטיעון שהועלה, כי נפלה שגגה בפני בית המשפט הנכבד קמא בכך שהן בתיאור העובדות בפסקה 2 והן בנאמר בפסקה 15 לגזר הדין, תיאר את המערער 2 לא רק כמשדל לעבירה אלא גם כמכה את המתלונן בידיו ובמקלות, בעוד שנושא ההכאה נמחק בכתב האישום המתוקן לגביו. המקרה חמור דיו במובן של שידול לפגוע במתלונן בשל וריאציה של כבוד המשפחה, קרי, החשד כי המתלונן מתקשר לאשתו של מערער 2, ששידל איפוא את האחרים לפגיעה. המערער 2 הורשע גם בכניסה ושהיה שלא כדין, ולו גם עבר פלילי. ואולם, חרף החומרה, יש לדעתנו להביא בחשבון כי על העונש שלא לכלול רכיב שלא היה בהודיה ובהרשעה. על כן החלטנו להפחית קמעא מן העונש ולהעמידו על 26 חודשי מאסר, תחת שלושים. שאר חלקי גזר הדין בעינם. הערעור לגבי מערער 2 מתקבל איפוא לפי האמור.

           ניתן היום, ‏י"ד בטבת התשע"ה (‏5.1.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14064350_T06.doc  רח