ע"פ 529/23

המערער אזרח ישראלי, הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן שייחס לו שורה של עבירות ביטחוניות חמורות שביצע בתקופת "שומר חומות" - בגדרם של שני אישומים.

האישום הראשון כולל את העבירות הבאות: מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, פעולה בנשק למטרות טרור (החזקה והובלה), עבירות בנשק (החזקה). כל זאת בגין ארוע של ירי לעבר שוטרים.

  האישום השני כולל את העבירות הבאות: מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. אישום זה נסב על השלכת רעפים על ראשיהם של אנשי כוחות הביטחון.

  העבירות בוצעו, כאמור, ממניע לאומני-אידיאולוגי.

  לאחר ששקל את טענות הצדדים לעניין העונש השית בית המשפט המחוזי על המערער עונש מאסר בפועל של 15 שנים, לצד רכיבי ענישה נוספים.

  בערעור שהוגש על פסק הדין נטען כי - מבלי לגרוע מחומרת העבירות - הענישה החמירה עם המערער יתר על המידה.

  בא-כוחו של המערער הדגיש כי הוא אזרח ישראלי שלא היה מעורב בעבריינות ביטחונית בעבר וכי יש להותיר לו פתח תקוה.

  בא-כוח המערער ביקש להשוות את המקרה לפסקי דין נוספים שניתנו בגין עבירות שבוצעו בתקופת "שומר חומות", ונגעו אף הן לפריעת סדר ולאלימות. מנגד, המדינה טענה כי דין הערעור להידחות תוך הדגשת חומרתם של המעשים הספציפיים שבהם הורשע המערער.

  לאחר ששקלנו את הדברים הגענו לכלל דעה כי אכן דין הערעור להידחות.

  בניגוד לנטען, המעשים שבהם הורשע המערער הם מפליגים בחומרתם - ובכלל זה הפעולה במישרין נגד המשטרה וכוחות הביטחון, כמו גם השימוש בנשק חם לצורך ביצוע חלק מן העבירות.

  כאשר משקללים נתונים אלה העונש שהוטל אינו חורג מהמדיניות הראויה, אף כאשר אנו מביאים בחשבון את השימוש המופרז בכוח נגד המערער, שהוסכם בין הצדדים כי יזכה להתחשבות.

  תוצאה זו נותרת בעינה בין שנראה במעשים המתוארים שני "ארועים" כפי שסבר בית המשפט המחוזי ובין שנראה בהם רצף המכונן ארוע אחד הכולל כמה וכמה מעשים חמורים.

  סוף דבר: הערעור נדחה.