בשם המערער: עו"ד טארק נעאמנה

בשם המשיבים: עו"ד הדר פרנקל

1. בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על המערער במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' לוי) בת"פ 66848-03-18 מיום 18.12.2018, וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהגיש המערער לבית משפט זה.

2. המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לאחר הרשעתו בדין גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המערער, והשית עליו עונש של 22 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור "עבירת אלימות מסוג פשע" במשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירה שיש בה יסוד של איום, ובכלל זה סחיטה באיומים, במשך 3 שנים; וכן פיצוי בסך 50,000 ש"ח למשיב 2. כן הורה בית המשפט על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן חודשיים שהיה תלוי ועומד נגד המערער בגין הרשעתו בת"פ 5229-05-17, כך שבסך הכל נגזרו על המערער 24 חודשי מאסר בפועל.

3. המערער ערער לבית משפט זה על חומרת העונש שהוטל עליו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, ובגדרה של בקשה זו, מבקש הוא כי ריצוי עונש המאסר בפועל, שמועד תחילתו נדחה לבקשתו ליום 1.2.2019, יעוכב עד להכרעה בערעורו.

 המערער טוען בבקשתו כי "ישנו סיכוי טוב לקבלת ערעורו", וכי לנוכח משך עונש המאסר שהושת עליו, קיים "חשש סביר וממשי", כלשונו, שהחלטה שלא לעכב את ביצוע העונש תסכל את מטרת הערעור.

4. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, ולאחר שמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

מבלי לקבוע מסמרות בדבר, אציין כי על פני הדברים נראה העונש מקל ביותר בהתחשב בחומרת המעשים שבהם הורשע המערער, ובהתחשב בכך שהעבירות בוצעו בעת שעונש מאסר על תנאי היה תלוי ועומד נגדו. יתרה מזאת, עיון בגזר הדין מלמד כי נסיבותיו האישיות של המערער, ובכללן גילו הצעיר והודאתו בביצוע העבירות, נשקלו כדבעי על ידי בית המשפט המחוזי. על כן, דומה כי סיכויי הערעור אינם מבטיחים.

עוד יש להדגיש כי ממילא, אף אם יחליט בית המשפט שלערעור להתערב בעונש, אין זה מסתבר כי ימצא לנכון לפטור את המבקש לחלוטין מריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. לנוכח האמור, ובשים לב לכך שתקופת המאסר שנגזרה על המערער אינה מן הקצרות, אני סבור כי בנסיבות ענייננו גובר האינטרס הציבורי בביצוע מידי של עונש המאסר על יתר השיקולים המתקיימים במקרה דנן, ועל כן, על פי אמות המידה הנקוטות בידינו, אין הצדקה לעיכוב ביצוע העונש (ראו: ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 241 (2000)).

5. אשר על כן, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אני נעתר לבקשת המערער ומורה על דחייה קצרה של ריצוי עונש המאסר שהוטל עליו, וזאת על מנת לאפשר לו לעבור מיון מוקדם.

המערער יתייצב אפוא לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 19.2.2019 עד השעה 10:00 בבימ"ר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

ניתנה היום, ‏כ"ג בשבט התשע"ט (‏29.1.2019).

_________________________

19004610_J03.docx