1

לפני בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים.

יחד עם בקשה זו הוגש ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא.

פסק הדין ניתן ביום 4/6/15 ובו החליט בית המשפט הנכבד על דחיית בקשת המערער להאריך את המועד לכניסה לתוקף של הצו שניתן בזמנו על ידי בית משפט קמא להתאמת עבודות ושימוש במבנה נשוא הערעור.

פסק דין זה ניתן עוד ביום 11/7/12, ומידי פעם ניתנו צווי עיכוב ביצוע.

עיון בהחלטות בית משפט קמא מלמד כי בית המשפט שקל בכל פעם את בקשות המערער והאריך את המועד לביצוע הצו.

יש לומר כי בית המשפט נהג באורך רוח עם המערער.

בסופו של דבר קבע בית המשפט ביום 9/8/15 כי אינו נעתר לבקשה נוספת לעיכוב ביצוע הצו.

2

יודגש כי המערער המתין ולא הגיש ערעור בסמוך לאחר מתן פסק הדין ביום 4/6/15.

לפיכך, הבקשה כיום, מוגשת בשיהוי ניכר.

כידוע, עצם הגשת ערעור אין בה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין.

מדובר בביצוע צו שניתן לפני מספר שנים

בחינת הנטען בערעור והטענות העולות בו מטעם המערער מביאה למסקנה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים כלל.

לאור כל האמור - הבקשה למתן הסעד הזמני נדחית.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ה, 20 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.