ע"פ 3400/24

1. לפנינו "בקשה לשינוי מותב", שהגיש המערער, בנוגע למותב שנקבע לשבת בדיון בערעור, הקבוע ליום 28.7.2025. המערער הורשע, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.9.2023, בתפ"ח 61978-01-20 (סגן הנשיא א'דראל, והשופטים א' אברבנאל ו-ח' זנדברג), בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. קורבן העבירה הוא עמוס סער ז"ל, מי שהיה בעת ההיא קצין הביטחון של בית המשפט העליון. בגדרי הבקשה התבקש בית משפט זה, "להורות על שינוי המותב, כך שהמערער יישפט בפני מותב שחבריו לא כיהנו בבית המשפט העליון בזמן העבירה ולא הייתה להם היכרות מקצועית [ו]אישית עם המנוח".

2. לאחר עיון בבקשה ובתשובה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה - להידחות. על-פי לשונה, הבקשה דנן נשענת על סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק), שעניינו בהעברת מקום דיון. ברם, הוראות סעיף 78 לחוק מתייחסות בפירוש רק ל"הליך [...] שהובא לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום", כך שוודאי שאינו חל בהליך דנן.

3. גם אם נלך לקראת המבקש, בבחינת "אַתְּ פְּתַח לוֹ", ונאמר כי לפנינו, הלכה למעשה, בקשה לפסילתנו מישיבה בדין, מכוח סעיף 77א(א) לחוק, המבקשת להקיש מהפסיקה הנוגעת להעברת מקום דיון על-פי סעיף 78 - לא יהא בכך כדי להביא לקבלתה. סעיף 77א(א) לחוק קובע, כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בעניין זה נקבע בפסיקה, כי "אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של השופט לאחד הצדדים להליך כדי להביא לפסילת המותב", אלא "יש להצביע על 'קרבה ממשית' המבססת חשש ממשי למשוא פנים" (ע"א 3168/18 שפורר נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פסקה 4 (11.6.2018); וראו גם: ע"פ 5756/95 עתאמנה נ' מדינת ישראל (17.12.1995); ע"א 4169/99 דירות נופש לב הגליל (1985) בע"מ נ' עו"ד הס, פסקה 11 (30.6.1999)). בענייננו, לא מצאנו כי נסיבות היכרות המותב עם המנוח מבססות חשש ממשי למשוא פנים, והמבקש אף לא הצביע על נימוק של ממש לומר אחרת.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשפ"ה (17 יולי 2025).