1

בפסק הדין שניתן ביום 22/07/15 התקבל ערעור המשיבה על קולת העונשים שהוטלו על המבקש, ועונשו הוחמר. בין היתר, נקבע, כי הקנס שהוטל עליו יוגדל ויועמד על 40,000 ₪ או 4 חודשי מאסר כנגדם (במקום 20,000 ₪ שהוטלו עליו בבית המשפט קמא).

פסק הדין לא ניתן בנוכחות הצדדים, אלא נשלח אליהם בדואר.

ביום 09/09/15 הגיש המבקש (המשיב בערעור) בקשה לפריסת הקנס לתשלומים של 1,000 ₪ לחודש, כפי שנפרס תשלום הקנס המקורי.

המשיבה התנגדה לפריסת הקנס לתשלומים והוסיפה, כי ככל שהבקשה הוגשה במסגרת סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, (להלן: "חוק בתי המשפט"), מוצע לקיים בה דיון.

2

בתגובה הבהירה ב"כ המבקש, כי לגישתה, ניתן להורות על תיקון פסק הדין, בשל השמטה מקרית, מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט, ולחלופין, בית המשפט מוסמך, לטענתה, לדון בבקשה לפריסת הקנס, גם לאחר מתן פסק הדין, שכן אין בכך שינוי של פסק הדין.

בקשה לפריסת הקנס לשיעורין, נתונה לסמכותו של המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, ולא לבית המשפט שנתן את פסק הדין, וזאת מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (ראה בש"פ 8133/11 חנאחנה נ. מדינת ישראל (19/11/11) וכן בהחלטתו של כב' השופט י. עמית במסגרת רע"א 8994/11 חליל נ. מדינת ישראל (29/04/12)).

עם זאת, הבקשה לתיקון פסק הדין, בגדר הוספת השמטה מקרית, יכולה להידון בפני, במסגרת סעיף 81 לחוק בתי המשפט, ולשם כך אין צורך בקיום דיון נפרד, אם תבוא הסכמת המשיבה לפריסת החוב לתשלומים, לפי שיקול דעתי. אם לא תתקבל הסכמה, כאמור, אקיים דיון בבקשה ביום 18/10/15 בשעה 10.00.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ו, 08 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.