1

1. לפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 4.6.2019. בגדרה, מחקתי על הסף את ערעורו של המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ב' שגיא) מיום 4.4.2019 בת"פ 14615-04-17.

2

2. בבקשה זו, מבקש המבקש לגזור גזירה שווה בעניינו מזכות הערעור הנתונה לסניגוריה הציבורית על החלטות בעניין שחרור מייצוג שניתנו על ידי הערכאה הדיונית– זכות אשר הוכרה, כך לטענתו, בפסיקתו של בית משפט זה. דא עקא, הראיה איננה דומה לנדון. בית משפט זה אמנם הכיר בפסיקתו בזכותו של הסניגור לערער באופן עצמאי על החלטה שלא לשחררו מייצוג הנאשם (ראו בג"ץ 4689/94 יצחק נ' וינברג, פ"ד מח(5) 70 (1994); וע"פ 4865/09 עו"ד פלדמן נ' בית משפט המחוזי תל אביב, פסקה 5 (9.7.2009)), וכן בזכות הערעור של הסניגוריה הציבורית (ראו רע"פ 7995/10 סלע נ' מדינת ישראל (5.12.2010)). ואולם, בפסיקה זו הובהר הבהר היטב כי מדובר בזכות שקמה למי "שאינם בעלי דין בהליך הפלילי" ואילו "החלטה כאמור, ככל שמדובר בנאשם, הינה החלטת ביניים בהליך פלילי שהנאשם יכול להשיג עליה אך בגדר ערעור שיגיש בבוא היום על פסק דינו של בית המשפט, אם בית המשפט יחליט שלא לזכותו" (ראו ע"פ 4865/09, פסקה 5).זאת ועוד: בערעור שהגשתו הותרה תועלנה טענות על ידי הסניגורים אך לגבי פגיעה בהם עצמם ולא טענות באשר לפגיעה בנאשם (ראו שם).

3. לאור האמור לעיל, לא מצאתי לדון מחדש בהחלטתי הנ"ל ולשנותה.

4.  הבקשה נדחית אפוא בזאת.

           ניתנה היום, ‏ח' בסיון התשע"ט (‏11.6.2019).

_________________________

19032690_F02.docx  עב

מרכז מידע, טל'077-2703333 ; אתר אינטרנט, l