החלטה

לאחר שמיעת טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שנערך לפנַי, ועיון בפסיקה אליה הפנה בא כוח המבקש במסגרת בקשתו, ראיתי לנכון לעכב את ביצוע עונש המאסר שהושת על המערער (להלן: המבקש).

הטעמים שהובילו אותי להכרעתי הינם: משכו הקצר יחסית של עונש המאסר שנגזר על המבקש (18 חודשים); העובדה שלמבקש לא היה עבר פלילי מכביד עובר להרשעתו על פי הודאתו במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון (למעט בענייני תכנון ובנייה); היותו של המבקש משוחרר בתנאים מגבילים במהלך משפטו, כשלא נרשמה לחובתו הפרה כלשהי; והעובדה שבין המבקש לבין המתלונן נעשתה, לפי הנטען, סולחה.

לא ראיתי לנכון לקבל את בקשת בא כוחו של המבקש ולהורות במועד זה על בחינת מסלולים שיקומיים-טיפוליים בסיועו של שירות המבחן.

התנאים המגבילים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית יעמדו בתוקפם עד לפסק הדין בערעורו של המבקש.

למען הסר ספק, רכיב הפיצוי בגזר הדין אינו מעוכב.