1

המלצנו היום בפני המשיבים להסכים לביטולו של הצו על-פי פקודת ביזיון בית משפט שניתן בבית משפט קמא בתיק זה. המלצתנו נשענה בעיקר על דבריה של כב' השופטת קמא בהחלטה המשלימה שניתנה בעקבות הוראתנו בישיבה הקודמת. ההחלטה המשלימה היא מיום 21.7.15.

בהחלטה זו נאמר, בין היתר, כדלקמן: "עיון בדיון בערעור וכן בטענות הצדדים בבקשה בתגובה ובתשובה לתגובה, מראה כי חלה אי הבנה בין הצדדים, ככל הנראה לאור ריבוי הבקשות וההחלטות בענין המצאת המסמכים".

2

בהמשך ההחלטה של בית משפט קמא ישנן התבטאויות נוספות שמהן עולה, כי בית המשפט מכיר בכך שהיה פער בין מה שהובן לבית המשפט ובין מה שהבינו הצדדים, כך למשל אומרת כב' השופטת קמא בעמ' 4 להחלטה: "... במסגרת דיון אשר התקיים בפני ביום 12.2.15 ניתנה החלטה בבקשה לביזיון שהיה לבית המשפט ברור, כי היא נוגעת למסמכים האמורים בסעיף 1.2 להחלטה מיום 28.10.14". בסופו של יום בית המשפט בהחלטה הנוכחית, ההחלטה המשלימה, סייג את החלטתו המקורית שאותה אמורים היו המערערים לבצע וקבע כי סעיפים מסוימים מתוך אותה החלטה ניתנים לאכיפה וסעיפים אחרים מתוך אותה החלטה אינם ניתנים לאכיפה.

נראה לנו כי כאשר זוהי עמדתו של בית משפט קמא, ספק אם ניתן לאכוף את ההחלטה המקורית מיום 28.10.14 באמצעות צו מכח פקודת ביזיון בית משפט.

ברע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט נאמר כדלקמן: "פסק הדין או הצו שאת אכיפתו מבקשים צריך להיות ברור וחד משמעי. אין אוכפים מכח פקודת הביזיון אלא צווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד. צו שאינו ברור וחד משמעי אין רואים בהפרתו משום ביזיון בית משפט".

כאמור, לאור דבריה של כב' השופטת קמא, כפי שצוטטו לעיל, ספק אם ההחלטה המקורית עומדת בקריטריונים שנקבעו בפרשת שרבט לענין היותו של הצו ברור וחד משמעי שאינו מאפשר יותר מפירוש אחד.

המשיב קיבל את המלצתנו לענין זה ושוב אינו עומד על קיומו של הצו מכח פקודת ביזיון בית משפט ואנו מבטלים את הצו שניתן ביום 18.3.15. הדיון חוזר לבית משפט קמא בתיק העיקרי.

כדי להסיר כל ספק רשמנו בפנינו את הודעת ב"כ המשיב שאינו מוותר על מסמכים שנקב בהודעת הערעור בסעיפים 15א' ו-ב' וכי כל צד שומר על זכויותיו.

ניתן והודע היום כ"ה אלול תשע"ה, 09/09/2015 במעמד הנוכחים.