1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד דורון לוי

ב"כ המשיבה - עו"ד ראאד ענוז

המערער הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על-פי הודאתו בגרימת תאונת דרכים חמורה כשהרשלנות המונחת לפתחו גבוהה. בניגוד לאור קבוע ברמזור, אור אדום, המערער נסע תוך שהוא מתפתל בכביש ופגע בארבעה אנשים על מעבר חציה. האירוע התרחש ביום 11.01.12 בצומת רחוב מנחם בגין ורחוב קפלן בתל-אביב.

לאחר קבלת תסקיר קצין מבחן ושמיעת הטיעונים לעונש, בית משפט קמא גזר למערער עונשים שונים, בהם בעיקרם עונש פסילה בפועל מלנהוג למשך 20 חודשים ומאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות של ארבעה חודשים.

הערעור על חומרת העונש בשני רכיבים אלה שפורטו לעיל. אקדים ואומר, שלא מצאתי להתערב בגזר הדין של בית משפט קמא.

הלכה היא, ראה למשל ע"פ 10733/08, חנ ג דבלט נ' מדינת ישראל:

2

"כידוע, כלל ידוע הוא שעכראת הערעור אינה ממירה את שקול דעתה של הערכאה הדיונית בשיקול דעתה שלה בכל הנוגע לגובה העונש...זולת בנסיבות חריגות שבהן נפלה בגזר הדין טעות מהותית אשר בולטת על פניה, או שהעונש חורג באופן קיצוני מרמת הענישה הנהוגה בנסיבות דומות...".

אותה הלכה חלה גם עתה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

נכון, צודק ב"כ המערער שבית משפט קמא לא גזר את הדין על-פי כל ההוראות שבתיקון 113 לחוק העונשין.

גזר דינו איננו ארוך ואיננו מתייחס לכלל הטיעונים שנשמעו בפניו, בשני הצדדים בטיעונים לעונש, ואינו מתייחס לכלל הנסיבות, אבל בהינתן הרשלנות הגבוהה בנהיגתו של המערער, בהינתן הפגיעה בארבעה אנשים על מעבר חציה, בהם שניים שעל-פי כתב האישום נפגעו קשות, בהינתן גיליון ההרשעות המכביד מאוד של המערער, גם בשנים האחרונות ובעיקר בעבירות של בטיחות המסכנת עוברי דרך, בהן העבירות שעבר במקרה הנוכחי של אי-ציות לרמזור אדום, העונש שהוטל על המערער איננו חמור, בוודאי לא במידה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור.

אזכיר, שבמקרה זה, כאמור, התקבל תסקיר קצין מבחן, ושירות המבחן אמר לגבי המערער: "נוכח התרשמותו מהסיכון הגבוה מהישנות העבירות ומצבו של יוסף, אנו מעריכים כי ענישה מוחשית אשר תציב בפניו גבול חיצוני ברור באשר למעורבות עתידית בעבירות הינה הכרחית...".

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר כפי שקבע בית משפט קמא.

ניתן והוּדע היום, כ"ט תמוז התשע"ה, 16/07/2015, במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידינופרדוידי