1

נוכחים:

המערער ובא כוחו - עוה"ד תום עופר

ב"כ המשיבה - עוה"ד עינב וינוגרד

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

זהו ערעור על החלטתו של ביהמ"ש לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת רז).

ביהמ"ש קמא דן בעניינו של המערער אשר הואשם בביצוע עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

המערער נתפס באמצעות מערכת א' 3, והתמונה שהוצאה מן המערכת מראה שתי מכוניות באותו מקום.

מדובר במכוניתו של המערער ובמכונית אחרת. השאלה שעמדה לדיון הייתה האם המערכת מסוגלת להבחין בין שתי המכוניות.

העידו מספר עדים ביניהם מומחים, לרבות חוות דעת שהוגשה ע"י מר אילן כרמית.

חוות הדעת של מר אילן כרמית נדונו בביהמ"ש לתעבורה בעכו, וביהמ"ש קבע כי חוות הדעת שלו בעניין מערכת א' 3, אינן אמינות מאחר שהוא לא נכח באופן שהתבצעו אם התבצעו בהולנד.

2

למעשה, עד היום לא נבדקה היכולת של המערכת להבחין בין שתי מכוניות המופיעות באותה תמונה.

לכן, הוריתי בפסק הדין הקודם להחזיר את הדיון לביהמ"ש קמא על מנת שימונה מומחה בלתי תלוי מטעמו שיבדוק את הסוגיה.

ביהמ"ש קמא, בהתחמקות מיותרת סירב לבצע את האמור ועניין זה ידון במקום אחר.

לטעמי לא הוכח כי המערכת יכולה להבחין בין שתי מכוניות הנמצאות באותה תמונה, די בכך כדי להקים את הספק הסביר, הדרוש להליך הפלילי לשם זיכוי.

מאחר ולא הוכחה תקינות המערכת במובן זה, ולא נבדקו יכולותיה להבחין בין שתי מכוניות סמוכות, אין מנוס בנסיבות העניין לקבל את הערעור ולהורות על זיכויו של המערער וכך אני עושה.

סיכומו של דבר, אני מקבל את הערעור ומבטל את הכרעת דינו וגזר דינו של ביהמ"ש קמא ואני מורה כי המערער זכאי בדין.

ניתן והודע היום א' חשוון תשע"ט, 10/10/2018 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי הלן ספיר