1.         לפני ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה בעכו (כב' השופט הבכיר יעקב בכר) בפל"א 11268-02-19, ואשר בגדרה נעתר לבקשת המשיבה, הורה על הפקעת צו עבודות השירות בעניינו של המערער וחייבו לרצות עונש המאסר למשך 5 חודשים מאחורי סורג ובריח.

2.         כנגד המערער הוגש לבית המשפט קמא כתב אישום שבגדרו יוחס לו ביצוע העבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה וגם נהיגה ברכב ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל-1970.

כמתואר בכתב האישום, ביום ה-31/1/2019 המערער נהג ברכב למרות שהוטלה עליו ביום 8/1/2018 פסילה מלנהוג בתיק 11690-11-17 בביהמ"ש לתעבורה בעכו למשך 10 חודשים, וגם בתיק פ"ת 7112-08-18 בביהמ"ש לתעבורה בעכו ביום 13/11/2018 למשך 3 חודשים.

עוד צוין בכתב האישום, כי המערער נהג ברשלנות בכך שנסע באופן פרוע, זגזג בין נתיבי הנסיעה, סיכן את ציבור משתמשי הדרך, כאשר אין לרכב ביטוח חובה מתאים.

3.         ביום 17/4/2019 התקיים דיון בפני בימ"ש קמא ובו הסנגור, בשם המערער, הודה בעובדות כתב האישום, המערער הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום ובית המשפט קמא הזמין תסקיר מאת שירות המבחן.

התסקיר הונח בפני ביהמ"ש קמא ביום 11/3/2020 ובסופו מצוין כי נבחנה אפשרות שילוב המערער בקבוצה טיפולית בתחום התעבורה, אך המערער שלל אפשרות זו, שכן לטענתו הוא למד את הלקח ואין הוא מעונין בהליך טיפולי. עוד צוין, כי לאור עמדותיו ותפיסותיו של המערער ביחס להתנהלותו ובהיעדר הליך טיפולי, שירות המבחן מצא כי רמת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הינה משמעותית. שירות המבחן לא בא באף המלצה טיפולית, וכן המליץ על הטלת ענישה מוחשית בדמות מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

4.         בדיון שהתקיים בפני בימ"ש קמא ביום 14/9/2020, המערער עתר לצירוף תיק נוסף שמספרו 7111-08-18, אשר התנהל בביהמ"ש לתעבורה בעכו. גם בתיק זה יוחסה למערער עבירה של נהיגה בפסילה, נהיגה בקלות ראש, קיפוח זכות השימוש בדרך, נהיגה על מדרכה, מהירות בלתי סבירה בתנאי הדרך ונהיגה ברכב ללא ביטוח.

מכתב האישום עולה, כי המערער נהג ברכבו ביום 20/8/2018 כשהוא פסול מלנהוג והוא הגדיל ואף נסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך במקום, עקף רכבים מימין, נסע על המדרכה, קיפח זכות המשתמשים בדרך, וכל זאת כשאין ביטוח חובה לרכב הנ"ל.

5.         כאמור, בית המשפט קמא נעתר לבקשת המערער והרשיעו על יסוד הודאתו בעובדות בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המצורף. בתום הדיון, בית המשפט קמא הפנה את עניינו של המערער לקבלת חוות דעת מהממונה על עבודות השירות. חוות הדעת התקבלה לתיק בימ"ש קמא ביום 25/3/2021 ובה צוין כי לאחר בחינת כלל הנתונים נמצא כי המערער מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות בעיריית שפרעם.

6.         לאחר קבלת חוות דעתו של הממונה, הצדדים טענו לעונש וניתן גזר דינו של ביהמ"ש קמא ביום 1/6/2021. בגזה"ד ביהמ"ש קמא הטיל על המערער מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים לריצוי בעבודות שירות, 11 חודשי פסילה לרישיון נהיגתו ועוד עונשים נלווים נוספים.

7.         ביום 6/7/2021 הוגשה לתיק בית המשפט קמא על ידי הממונה על עבודות השירות, בקשה לשינוי גזה"ד נוכח חוות דעת מודיעינית שהונחה בפניו. בבקשה זו צוין כי המערער כבר התייצב לתחילת ריצוי מאסרו בעבודות שירות והוא הספיק לרצות 9 ימים, אלא שביום 16/6/2021 הוא נעצר על ידי המשטרה בחשד לעבירת ירי, ובעקבות כך התבקשה חוות דעת עדכנית מאת משטרת ישראל. חוות דעת כזו הונחה בפני הממונה ביום 1/7/2021, וממנה עולה כי המערער אינו מתאים יותר לריצוי מאסר על דרך עבודות שירות, וזאת נוכח קיומו של מידע בדבר מסוכנות הנשקפת ממנו או כלפיו.

8.         הזמן חלף ולא התקיים דיון בפני ביהמ"ש קמא נוכח הבקשות לדחייתו, וגם משלא התייצב קצין המודיעין. ביום 29/6/2022 התקיים דיון בפני ביהמ"ש קמא, בסופו ניתנה החלטה בה הורה ביהמ"ש קמא לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת עדכנית, במסגרתה יבחן את האפשרות להצבת המערער לריצוי מאסרו בעבודות שירות באחת מתחנות המשטרה.

בעקבות החלטה זו, הוגשה הודעה ביום 31/7/2022 מאת הממונה על עבודות השירות, ובה צוין כי לאחר בדיקה חוזרת עם משטרת ישראל, ולאחר קבלת פרפראזה עדכנית לעניין המידע המודיעיני, עולה כי קיים חשד מצד המערער למעורבות בפעילות פלילית המסכנת את האחרים, לרבות סביבתו, ובכלל זה מעסיקים אחרים. מה גם שהשמתו בתחנת המשטרה, אליה מגיעים אזרחים, לא תאיין מסוכנות זו.

9.         ביום 11/9/2022 התייצב בפני ביהמ"ש קמא נציג מטעם המשטרה שהציג את המידע לעיני ביהמ"ש קמא, נשמעו טענות הצדדים וניתנה ההחלטה, שכאמור, עומדת במוקד הערעור.

בהחלטה ביהמ"ש קמא ציין כי התייצב לפניו קצין המודיעין, הוא עיין בחומר המודיעיני ממנו עולים "ממצאים ממשיים באשר למסוכנות המשיב וכי המשיב נמצא תחת איום וסיכון בשל קשר ישיר עם גורמים כלשהם העלולים להעמיד אותו ואת סביבתו בסיכון ממשי". בהמשך, בית המשפט קמא הוסיף, כי התרשם שהמידע הקיים מבסס באופן סביר סכנה הנשקפת למשיב ומהמשיב, לא רק כלפי כלל משתמשי הדרך אלא גם ובעיקר כלפי שלום הציבור ואחרים הנמצאים בסביבתו, לרבות במקום בו יבצע את עבודות השירות.

מנימוקים אלה בית המשפט קמא נעתר לבקשת הממונה והורה, כאמור, על הפקעת צו עבודות השירות, וכן קבע כי המערער ירצה את רכיב המאסר מאחורי סורג ובריח.

10        עם מסקנה זו לא השלים המערער והגיש את הערעור שכעת מונח לפניי. בהודעת הערעור וגם בטיעון בעל פה, המערער הדגיש כי ביהמ"ש קמא טעה משלא נתן את דעתו לחלוף הזמן מאז התגבשות המידע, ולכך כי עיקר מידע זה נצבר לפני חוות דעתו המקורית של הממונה על עבודות השירות. בית המשפט קמא גם טעה, כך נטען, משלא הורה כי המערער ירצה את עבודות השירות במגבלות כלשהן, מה גם שבית המשפט קמא התעלם מטענות המערער כי מדובר במידע שאינו מהימן ולא ניתן לבסס עליו את המסקנה אליה הגיע הממונה, וגם לא זו של ביהמ"ש קמא.

מנגד, המשיבה סמכה את ידיה על החלטת בימ"ש קמא, ולגישתה המדובר במידע המעיד על מסוכנות ממשית שלא ניתן לאיין אותה, גם לא בריצוי מאסר בעבודות שירות בתחנת המשטרה, אותה פוקדים גם אזרחים. לאור זאת, המשיבה בדעה כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא ויש להורות על דחיית הערעור.

11.       כידוע, הטלת מאסר בעבודות שירות נתפסת בדין כפריבילגיה המוענקת לנאשם (רע"ב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי נצרת, פסקה 9 (10.11.2013); ע"פ 6040/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (2.10.2019)‏‏). ריצוי מאסר בעבודות שירות תלוי, בין היתר, בהתאמת הנאשם לעבודות שירות ובמציאת מקום השמה עבורו (רע"פ 2871/21 פלטון שניידר נ' מדינת ישראל (30.06.2021)). התאמת הנאשם צריכה להיות אישית ומוסדית לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות (ע"פ 779/08 אלי מוסלי נ' מדינת ישראל, פסקאות 20-21 לחו"ד כב' השופטת פרוקצ'ה (1.4.09).

12.       כקבוע בסע' 51י(א)(2) לחוק העונשין, של"ז-1977 ביהמ"ש גם מוסך להורות על הפסקת עבודות השירות ולגזור על הנאשם עונש אחר אם הממונה הביא בפני ביהמ"ש חו"ד שלא הונחה לפניו מקודם אשר לפיה: "הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות".

13.       בפני ביהמ"ש קמא הונחו שתי חו"ד מטעם הממונה בגדרן שלל את אפשרות המשך ריצוי המאסר בעבודות שירות בהתבסס על מידעים מודיעיניים מהם עולה יסוד סביר לקיומו של חשש לפגיעה בגופו או חייו של אדם, לרבות במערער עצמו, מהמשך השתלבותו בעבדות שירות. ביהמ"ש קמא גם עיין בחומר זה ובהתאם להתרשמותו המשך עבודות השירות גם בתחנת משטרה עלולה להעמיד אחרים אשר נמצאים בסביבתו בסכנה לפגיעה בגופם ובחייהם.

            במעמד הדיון שהתקיים לפניי 21.12.23 עיינתי במידע החסוי ושמעתי הסברים במעמד צד אחד, ואני שותף למסקנתו של ביהמ"ש קמא כי הנוכחים בקרבתו של המערער בזמן ריצוי המאסר בעבודות שירות עלולים להיות בסכנה לפגיעה בגופם ואף בחייהם, ומכאן מצאתי כי מסקנת הממונה אותה אימץ בהמ"ש קמא הינה סבירה ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור (ע"פ 2234/21 מהראן אבו רביע נ' מדינת ישראל, פסקאות 11-12 (6.11.21).

14.       לאור האמור, המערער ירצה את עונש מאסרו למשך 5 חודשים מאחורי סורג ובריח בניכוי 9 ימי המאסר באמצעות עבודות השירות אותן ריצה עד כה.

המערער יתייצב למאסרו ביום 9.2.23 בבית מעצר קישון עד השעה 10.00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון.

על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336 וכן להתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס, ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת ההתייצבות.

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ג, 09 ינואר 2023, במעמד הצדדים.