1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערערת היא חברת השכרת רכב. המערערת משכירה רכבים, בין היתר השכירה רכב שמספרו 76-318-52 לקופת חולים "מאוחדת" במסגרת הסכם מסגרת שבו אותה קופת חולים קיבלה כלי רכב שונים לתקופות שונות מחברת ההשכרה.

ביום 26.02.15 רכב כזה על-ידי נהג מטעם קופת החולים "מאוחדת" עבר עבירת מהירות, 26 קמ"ש מעל המותר - עבירה של ברירת משפט.

משקיבלה המערערת, בעלת הרכב, את הודעת הקנס, שלחה למשטרת ישראל, מפנ"א, כנהוג וכמקובל במסגרת היחסים שבין חברות ההשכרה למשטרת ישראל, מעטפה ובה הסכמי השכירות וכל המסמכים הרלוונטיים. במשטרת ישראל קיבלו, לטענתם, רק מעטפה ריקה. אפשר, כך אני קובע, הדבר לא נבדק עובדתית בבית משפט קמא שנפלה טעות אצל המערערת, אפשר שהטעות מונחת בחלקה של משטרת ישראל.

2

משנדחתה הבקשה מסיבה זו מבלי שהמשטרה פנתה אל המערערת אשר פנתה אליה במסגרת 90 הימים ובמועד, בבקשה לשלוח שוב את המסמכים, פנתה המערערת לבית משפט קמא בבקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיפים 229-230 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, ובית משפט קמא, תוך שהוא ער לחשש שקיים שיש אפשרות שנגרם עיוות דין למערערת, חייב אותה בתשלום הוצאות מדינת ישראל בסך 1,200 ₪ כתנאי לקבלת הבקשה.

בסופו של יום, משפנתה המערערת לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר כבר לאחר הגשת הערעור שבפניי, דחה בית משפט קמא את הבקשה ולא היה מוכן לשנות את החלטתו לעניין הוצאות המשפט.

הנני מקבל את הערעור. הנני מקבל את הבקשה להארכת מועד. הנני מבטל את ההוצאות.

העניין יוחזר למפנ"א לטיפול.

הוקלדעלידינופרדוידי