1

בשם המערער: עו"ד רמי עתאמנה

בשם המשיבה: עו"ד הגב' איילת השחר ביטון-פרלה

לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, אשר ניתנה ביום 30/10/14 על ידי כבוד השופט שלמה בנג'ו בתיק תת"ע 1224-09-14 (להלן: "ההחלטה").

כאמור, בית משפט השלום לתעבורה בחיפה דחה בהתאם להחלטה את בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו ביום 20/10/14 (להלן: "פסק הדין").

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(3), 39א, הכל לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, ביחד עם תקנה 169א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

בכתב האישום נטען כי ביום 6/6/14 שעה 02:05 ברח' העצמאות 24, בחיפה, נהג המערער במקום ציבורי בהיותו שיכור בכך שבדגימת אוויר נשוף של המערער נמצא ריכוז של 395 מ"ג אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף.

2

המערער זומן לדיון ליום 20/10/14 שעה 08:30, אך משלא התייצב דן אותו בית משפט לתעבורה לעונשים הבאים: 2,800 ₪ קנס, 30 חודשי פסילה בפועל ו-6 חודשי פסילה על תנאי ל-3 שנים.

המערער טען כי בטעות רשם בפניו שהדיון בעניינו בבית משפט השלום לתעבורה יתקיים ביום 22/10/14, אך ביום 20/10/14 התקשר אליו ידיד (עורך דין) שנכח בבית המשפט לתעבורה והבחין כי קבוע למערער דיון, ועקב כך הוא התייצב מיד בבית המשפט, להערכתו בשעה 13:30, פנה לכבוד השופט ואז נאמר לו כי התביעה כבר סיימה ועזבה את בית המשפט, לכן ראוי שיגיש בקשה לביטול פסק הדין.

המערער הגיש ביום 23/10/14 בקשה לביטול פסק הדין בצירוף תצהיר התומך בטענתו בהקשר להתייצבותו ביום הדיון - 20/10/14, אם כי באיחור.

בית משפט השלום לתעבורה דחה ביום 30/10/14 את הבקשה, תוך שהוא קובע את הדברים הבאים:

"באשר לא (כך במקור - הכוונה ככל הנראה לאי) התייצבותו, מאשר המבקש, אם כי בעקיפין, כי ידע על הדיון. לטענתו, הגיע האמור לבית המשפט. המבקש לא פירט כיצד "נודע לו במקרה" על הדיון, ומכל מקום משנתן לנאשם יומו והוא לא התייצב, הוא נושא באחריות לרשלנותו...".

בית משפט השלום לתעבורה המשיך וכתב כי, לדעתו לא מצא נימוקים לקיומו של חשש ממשי לעיוות דין, ועל כן דחה את הבקשה, ומכאן הערעור שבפניי.

ב"כ המערער פירט בהודעת הערעור את טענותיו ביחס לראיות שבידי המשיבה, כאשר הוא טוען כי אין בראיות אלו כדי לבסס את הרשעתו של המערער, ומכאן החשש לעיוות דין. המערער הפנה לאופן נטילת הדגימה, שעת הנטילה ומקום הנטילה. המערער ביקש לתת לו את יומו בבית המשפט ולאפשר לו לחקור את עדי המשיבה כדי להראות את הפגמים שלדעתו קיימים באופן ביצוע הבדיקה. כך שלדעתו, קיים חשש ממשי לעיוות דין היה ופסק הדין יישאר על כנו.

המערער טען גם כי הוא התייצב לדיון במועד שהיה קבוע, אם כי באיחור שנבע מטעות אנוש בכך שרשם בפניו שהדיון קבוע ליום 22/10/14.

בית משפט השלום לתעבורה התייחס בהחלטתו ביום 30/10/14 לטענות המערער בהקשר להתייצבותו באיחור לדיון ולא דחה טענות אלו.

כאמור, די בקיומה של עילה אחת כדי להביא לביטול פסק דין שניתן בהעדר. העילה הראשונה - קיומו של הסבר סביר להיעדרות, והעילה השנייה - קיומו של חשש ממשי לעיוות דין.

3

בעניינו של המערער, שתי העילות לכאורה, מתקיימות.

המערער אומנם לא התייצב בשעה הקבועה, אך ביום הדיון התייצב באיחור והיה ראוי לרשום זאת בפרוטוקול בית המשפט. מכל מקום, לא מצאתי בהחלטת בית משפט השלום לתעבורה הנכבד דחיית טענה זו. טענת המערער בעניין זה הועלתה בתצהירו שנערך ביום 23/10/14, קרי; כ- 3 ימים לאחר מועד הדיון.

מבלי להתעלם מגישת בית המשפט העליון כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקתו לעניין טעות הנאשם או סנגורו ברישום מועד הדיון, אומר כי המערער שבפני נתן הסבר לאיחור בשעת ההתייצבות, הסבר שיש בו כדי לתת הסבר לאיחור של פרק זמן מסוים בהתייצבות במועד הקבוע. דבר הטעות ברישום מועד הדיון, השליך על התייצבות המערער במועד הדיון ולכן הוא התייצב באיחור.

ראוי שלא לדקדק עם הנאשם שהתייצב במועד הקבוע, אך איחר זמן מה ולא התייצב בשעה הקבועה, כשיש בפיו הסבר סביר, הגם שמקורו בטעות אנוש. במצב דברים שכזה, ראוי שלא ינהגו בו כפי שנוהגים במי שנעדר מהדיון כולו.

באשר לטענות המערער ביחס לעיוות דין, אומר כי הוא הפנה למספר נתונים שיש בהם כדי להצדיק בירור עובדתי של התרחשות העניינים והשתלשלות אופן נטילת הדגימה ובדיקתה. ומכאן, החשש הממשי לקיומו של עיוות דין.

על כן, ומשום שדי בקיומה של עילה אחת כדי להביא לביטול פסק הדין, אני מחליט כאמור לקבל את הערעור ולבטל את ההחלטה, וכן את פסק הדין של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה.

הדיון יוחזר אליו משלב ההקראה.

יש לזמן את המערער בעצמו ובאמצעות בא-כוחו, עו"ד רמי עתאמנה.

המזכירות תשלח לצדדים עותק פסק דין זה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ה, 17 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.