1

ערעור כנגד החלטת בית משפט לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופט פרי) בתיק המש 644-03-21 מיום 7.4.21 לפיה נדחתה בקשת המערערת, חברה בע"מ, מיום 2.3.21 להארכת מועד להישפט בגין עבירה של קיפוח זכות לשימוש בדרך לפי סעיף 21(ב)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א -1961, במהלך נהיגה ביום 25.12.2019, לגביה נשלחה הודעת תשלום קנס ביום 29.12.2019 לתשלום עד יום 22.4.20.

המערערת טענה בבקשתה כי לא קיבלה את הודעת תשלום הקנס וכי נודע לה על קיומו של הדוח באקראי, בעת שערכה בירור במרכז לגביית קנסות בעניינם של דוחות אחרים.

2

עוד טענה המערערת כי מהודעת תשלום קנס יוחס לה שימוש "בנתיב לפניה ימינה על מנת לעקוף עומס בנתיב לישר בו המשכת בנסיעה", בעוד "שלאחר בירור" עלה כי "הרכב נכנס למסלול הימני עקב טעות במסלול וחזר ישירות למסלול נסיעתו" שלא לצורך עקיפה מימין (סעיף 4 לתצהירו של מר ציון בן חמו, מנהל החברה).

מתגובת המשיבה בבית משפט קמא עלה כי הודעת תשלום הקנס נשלחה בדואר רשום לכתובה של החברה בבית שמש, וצורף דוח מעקב משלוחים מרשות הדואר לפיו דבר הדואר נמסר ליעדו ביום 13.1.20. עוד צוין כי המערער לא מסרה כל פרטים מבהירים באשר לזהותו של מי שביצע את הנהיגה המיוחסת ברכב.

בהחלטת בית משפט קמא נקבע כי עולה שהודעת תשלום הקנס נמסרה למערערת כפי שצוין בדוח מעקב משלוחים. בנוסף צוין, כי ניתן למערערת לערוך חקירה ברשות הדואר, וכי אם יהיו בידה נתונים חדשים תוכל לחדש בקשתה לבית המשפט. מבקשות נוספות של המערערת עלה כי חרף פניות לרשות הדואר לא ניתן היה לקבל נתונים חדשים, ומכל מקום המאשימה לא הציגה אישור מסירה. בהחלטה נוספת של בית המשפט קמא מיום 21.6.21 צוין כי המערערת לא צירפה את תגובת דואר ישראל, וכי אין מקום לשינוי ההחלטה שניתנה ביום 7.4.21.

בהודעת הערעור חוזר ב"כ המערער על הנימוקים שעמדו ביסוד בקשתו לבית משפט קמא; בנוסף טען כי תגובת המאשימה בבית משפט קמא נמסרה בכתב יד לא קריא, באופן המקשה להתחקות אחרי מספרו של דבר הדואר. עוד נטען כי המערערת עשתה ככל שלאל ידה לערוך בדיקה ברשות הדואר, וכי לנוכח טענתה בדבר "היעדר אשמה", יש ליתן למערערת יומה בבית המשפט.

חזקת המסירה הקבועה בסעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד -1974, קובעת כי "...רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

מהודעת תשלום הקנס שהוצגה עולה כי זו נשלחה לכתובתה של המערערת בדואר רשום, ואין כל קושי בזיהוי פרטי הדואר הרשום; מדוח מעקב משלוחים, שיש בו משום ראיה מסייעת, עולה כי דבר הדואר נמסר לנמען ביום 13.1.20. בית משפט קמא איפשר למערער להציג ממצאי בדיקה בדואר שיש בהם כדי לערער את חזקת המסירה, ואולם הדבר לא עלה בידי המערערת.

3

יותר מכך; המערערת באמצעות תצהירו של מר בן חמו, אינה חולקת על כך כי הרכב סטה מהמסלול הימני המיועד לנסיעה ימינה, למסלול השמאלי המיועד לנסיעה לפנים, וטענתה בדבר עריכת "בירור" באשר למניע לסטיה, אין בה כדי להבהיר כיצד ועם מי נערך הבירור לגבי נסיבות הנהיגה כ- 14 חדשים קודם לעריכת התצהיר, ומכל מקום אין בה כדי להדוף טענה בדבר קיפוח זכותם של אחרים שנעו במסלול השמאלי, לעשיית שימוש בדרך; במניע הנטען לסטיה מנתיב לנתיב אין כדי להוות טענת הגנה. לא למותר להוסיף כי מר חמו לא טרח להתייצב לדיון בערעור, כדי להבהיר תצהירו.

בנסיבות אלה, נדחה הערעור.

המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים באמצעות נט המשפט.

ניתן היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.