1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום אשר ייחס לו גרימת תאונת דרכים עת נהג אוטובוס ציבורי זעיר ביום 17.08.14 בשעות הבוקר.

התאונה הייתה תאונה שבה פגע המערער בהולכת רגל מבוגרת על מעבר חציה. בית משפט קמא, בהכרעת דינו, לאחר ששמע ראיות, קבע כי דרגת רשלנותו של המערער עובר לביצוע העבירה הייתה רשלנות גבוהה, ואכן כך הדבר.

הולכת הרגל נחבלה קשות, אין זה חשוב מאיזה חלק של הרכב, אך נגרמה לה חבלה רב-מערכתית, חבלת ראש, שברים בראש, באף ועוד. כאשר בית משפט, בעבירות תעבורה, גוזר דינו של נאשם לשאלת רמת הרשלנות ולשאלת מידת הפגיעה במעורב בתאונה, משקל משמעותי לצורך קביעת מתחם הענישה והעונש המוטל, בסופו של יום.

בית משפט קמא גזר למערער, בין היתר, 11 חודשי פסילה בפועל, תוך שהוא נותן משקל לגיליון הרשעותיו הקודמות, ואף במידת מה אך פחותה לעובדה שהמערער לא הורשע על-פי הודאתו.

2

הערער הוא על העונש, בעיקר על אורך תקופת הפסילה, ולא מצאתי שיש הצדקה להתערב בגזר הדין בכלל, בוודאי לא בגובה הקנס בשיער של 3,000 ₪, ובוודאי לא בתקופת הפסילה בפועל.

אין ערכאת הערעור באה במקומה של הערכאה הדיונית בשאלת גזירת העונש, אלא עליה לבדוק אם העונש הוא קיצוני וחרג מהעונש ההולם ולא כך הדבר.

הערעור נדחה.

המערער יפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט לתעבורה בת"א עד יום 07.02.16.

הוקלדעלידינופרדוידי