1

בפני ערעור כנגד פסק דין שניתן ביום 18.11.21 על ידי בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז (כב' השופט פרי) בתת"ע 4872-06-21, בגדרו הורשע המערער שלא בפניו, בעבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, לפי סעיף 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, ונדון לפסילה בפועל למשך 45 ימים, פסילה על תנאי וקנס בסך של 2000 ₪. בגזר הדין צוין כי למערער הנוהג משנת 2004, עבר מכביד, הכולל 22 הרשעות תעבורה קודמות, ביניהן 7 הרשעות בעבירות דומות.

2

הדיון בעניינו של המערער היה קבוע תחילה ליום 4.8.21 ונדחה לבקשת בא כוחו דאז, עו"ד אבן עזרא, ליום 16.8.21. ביום הדיון הגישה ב"כ המערער דהיום, עו"ד חבשי, בקשת דחייה בשל כך שאינה חשה בטוב, והדיון נדחה ליום 18.11.21 בשעה 08:30. ביום הדיון הנדחה, בשעה 12:48 כעולה מהפרוטוקול, הוגשה בקשה נוספת על ידי ב"כ המערער לדחיית הדיון בשל קיומם של "דיונים מקבילים", והבקשה נדחתה בו ביום, תוך שצוין כי מועד הדיון נקבע עוד בחודש אוגוסט.

יצוין כי בדיון בפניי טענה ב"כ המערער כי בקשת הדחייה הוגשה ביום 17.11.21 אולם נסרקה לתיק רק למחרת היום.

בהודעת הערעור נטען כי בית משפט שגה בכך שלא התיר את דחיית הדיון, שכן קיים "חשש ממשי להרשעת חף מפשע" בטרם נתבררו טענות המערער, וכי יש ליתן למערער יומו בבית המשפט למניעת הרשעה בעבירה שספק שבוצעה על ידו.

אין אני מוצא עילה כלשהי להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.

המערער ובאת כוחו לא טרחו להתייצב בבית המשפט, חרף שתי בקשות דחייה קודמות להן נעתר בית המשפט. בקשת הדחיה האחרונה הוצגה בפני בית המשפט רק ביום הדיון עצמו, בשעת צהריים, כאשר הדיון היה קבוע לשעת בוקר. אציין כי מעיון בבקשת הדחיה המצויה בתיק האלקטרוני, עולה כי קיים עליה רישום פקס המעיד לכאורה, כי נשלחה ביום 17.11.21 בשעה pm 11:56, דהיינו בשעת לילה מאוחרת, ביום הקודם לדיון, ויש להניח כי נסרקה רק למחרת. המערערת טענה בדיון כי הבקשה נשלחה בשעה מוקדמת יותר, אולם הדבר אינו עולה מהחומר המצוי בתיק.

טענת המערערת בדבר קיומם של דיונים מקבילים, דינה להידחות כשלעצמה, שכן אין בא כוחו של נאשם אמור לקבוע דיונים אחרים תוך התעלמות ממועד דיון עליו הורה בית המשפט בלא להמתין כלל להוראת בית המשפט בעניין זה; במקרה זה אף מדובר בטענה תמוהה נוכח כך שהדיון בעניינו של המערער נקבע כשלושה חדשים קודם לכן, ולא ברור מדוע נערכה ב"כ המערער להגשת בקשה דחיה רק באותו יום עצמו או למצער, ובדוחק רב, יום קודם לכן. בנוסף לא הוצג כל טעם מניח את הדעת להיעדרו של המערער מהדיון, במיוחד נוכח החלטת ב"כ שלא להתייצב.

המערער לא ביקש בבית משפט קמא להורות על ביטול פסק הדין, וממילא גם לא הועלו טענות לגופה של עבירה. גם בהודעת הערעור לא עלתה אלא טענה כללית לעניין חפות אפשרית, שממילא אין ערכאת ערעור אמורה לדון בה לראשונה, משלא הוצגה קודם לכן תשתית ראייתית.

בעונש שהוטל אין כל חומרה, נוכח עברו של המערער, ומכלול של הרשעות קודמות בסוג עבירה מסוכנת של שימוש בטלפון במהלך נסיעה.

3

נוכח האמור, הערעור נדחה.

המערער יפקיד רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט עד יום 20.1.22 שעה 12:00.

ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ב, 14 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.