1

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שניתן בעניינו של המבקש ביום 17.7.16.

ביום 6.10.16 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה בתיק תת"ע 5284-01-14 (כב' השופט א' אחטר), בגדרו הוטלו על המבקש 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

במקביל להודעת הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. בבקשה נטען כי שני הוריו חולים וזקוקים לסיועו היומיומי, בעוד עבודות השירות שהוטלו עליו נקבעו לריצוי במקום המרוחק ממקום מגורי הוריו. לבקשה לא צורפה עמדת המשיבה.

בהחלטתי מיום 11.10.16 קבעתי כי היות ומועד תחילת ריצוי עבודות השירות חלף כחודש ימים עובר להגשת הבקשה, וכן היות והערעור הוגש לאחר המועד הקבוע לכך בחוק מבלי שנתבקשה הארכת המועד להגשתו, אין מקום לעיכוב ביצוע גזר הדין, וזאת אף מבלי לקבל את עמדת המשיבה.

2

ביום 30.10.16 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, בקשה לה התנגדה המשיבה, והיא עודנה תלויה ועומדת וטרם ניתנה בה החלטה.

ביום 1.11.16 הגיש המבקש בקשתו הנוכחית לעיון חוזר בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, לאור זאת שהגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, וכן לנוכח החשש כי יסיים את ריצוי עונשו בטרם ישמע הערעור.

בתגובתה מיום 6.11.16 התנגדה המשיבה לבקשה, בנימוק כי אף שמועד תחילת ריצוי עבודות השירות נקבע ליום 14.9.16, לא התייצב המבקש בפני הממונה עד כה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, לא מצאתי כל הצדקה לעיכוב ביצוע גזר הדין. לא זו בלבד שהמבקש הגיש ערעורו באיחור ניכר מבלי שנתבקשה הארכת המועד להגשתו ומבלי שניתן כל נימוק לאיחור זה, הוא גם עשה דין לעצמו ולא החל בריצוי עבודות השירות, אף שהמועד שנקבע לתחילת ריצוין חלף לפני כחודשיים, וחרף דחיית בקשתו לעיכוב ביצוען. יוער כי ממילא בקשתו לעיכוב ביצוע גזר הדין הוגשה לאחר חלוף המועד לתחילת ריצוי עונשו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ז, 06 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.