1

ערעור המדינה על קולת העונש בגזר דין של בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' סגן הנשיא - השופט לנדסמן), בתיק 259-11-13 מיום 24.4.14, לפיו הורשע המשיב, על פי הודאתו, בעבירה של אי קיום חובת רישיון, לפי סעיף 2 לצו הפיקוח על מצרכי ושירותים (מוסכים, ומפעלים לכלי רכב), התש"ל - 1970, וסעיף 39(ב)(א1) לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח - 1957, ונדון לעונשים של קנס כספי בסך 1,200 ₪, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה. כן ניתן צו סגירה לעסק.

על פי עובדות כתב האישום, במהלך שנה, עד לתאריך 9.6.13, ניהל המשיב ברהט מוסך לתיקון צמיגים, בשם פנצ'ריית הישאם, וזאת ללא רישיון. בתקופה זו, בוצעו במוסך עבודות ל-12 כלי רכב.

התביעה עתרה להשית עליו קנס כספי במתחם שבין 5,000-20,000 ₪, צו סגירה והתחייבות.

בית המשפט קמא נימק את קולת העונש, בכך שהמשיב לא הצליח לסיים הליך קבלת הרישיון שהתעכב בגלל "בעיות" פנימיות בעיריית רהט, וזאת, למרות שהיה מוסכם על הצדדים, כי הוא ענה על כל הקריטריונים המקצועיים לקבלת הרישיון, והמניעה היחידה היתה מטעם העירייה.

בכך רימז בית המשפט קמא לטיעוני הסניגור, לפיהם, האישור לא ניתן למשיב על רקע שיקולים זרים.

לבסוף, בשל חוסר כדאיות וחובות החליט המשיב לסגור את העסק, והיום הוא עובד בתור נהג משאית שכיר.

2

המדינה ערערה על קולת העונש, וטענה, כי הוא חורג באופן בלתי סביר מרמת הענישה הנהוגה, אינו מרתיע ואף מהווה פרס לעבריין. לטענתה, מדובר בסוג של עבירה בה עשה המשיב דין לעצמו, ולא היה רשאי לפעול בתחום שהפעילות במסגרתו טעונה היתר. גם הטענה כי המשיב היה מצוי בהליכים לקבלת הרישיון, אין בה כשלעצמה כדי להתיר לו לפעול בטרם קבלת הרישיון.

המערערת צרפה לכתב הערעור דוגמאות פסיקה, ללמד על ענישה מחמירה הרבה יותר מזו שהשית בית המשפט קמא, מתחם הנע בין 2,500-5,000 ₪. לכן, טען ב"כ המערערת, כי לא היה מקום לקבוע קנס נמוך כל כך.

המשיב עתר להשאיר את גובה הקנס על כנו, נוכח מצוקתו הכספית.

לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, ועיינתי בפסיקה, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל.

סך 1,200 ₪ הינו סכום החורג מהמתחם ההולם. מקובלת עלי עמדת בית המשפט קמא, לפיה, בנסיבות בהן נמנעה מהמשיב קבלת הרישיון, משיקולים זרים, והמשיב כבר סגר את העסק, ונגרמו לו חובות, ניתן לבוא לקראתו ולהפחית בגובה הקנס.

אולם, סך של 1,200 ₪ חורג מהמתחם ללא הצדקה, ואינו מביא בחשבון את האינטרסים הכלכליים והבטיחותיים של הציבור, עליהם בא החוק לענות, ובפרט את העובדה שהעסק הופעל כשנה ללא רישיון.

על כן, ומאחר וערכאת הערעור אינה ממצא את הדין, אני מעמידה את הקנס על סך 3,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. ההפרש ישולם תוך 60 יום מהיום. יתר רכיבי הענישה יוותרו על כנם.

ניתן והודע היום, כ' חשוון תשע"ה, 13 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.