1

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (כב' השופט נאיל מהנא), אשר הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גרימת תאונה, רשלנות, עקיפה בדרך לא פנויה ועקיפה בתוך צומת.

בית המשפט קמא פסל את רישיונו של המערער לתקופה של 6 חודשים, בניכוי 60 ימי הפסילה המינהלית וכן הטיל עליו קנס בסך 1,500 ₪ ו-4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

בית המשפט קמא קבע, כי המערער נהג באופנוע ובהגיעו לצומת חיזמה, התרשל בכך שעקף בתוך צומת, תוך חציית קו הפרדה רצוף ופגע ברכב פרטי, אותו ניסה המערער לעקוף.

המעורב, אשר נסע בכיוון נסיעת המערער, נפגע, כאשר המערער החל לבצע פנייה שמאלה בצומת. כתוצאה מהתאונה, נחבל המערער וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

עיקר טענותיו של ב"כ המערער הופנו כלפי קביעת עובדות וממצאים.

ב"כ המערער טען, כי לא היה מקום להסתמך על עדות הבוחן, מאחר שרכבו של המערער הוזז ממקומו לאחר התאונה. בנוסף, טען, כי ניתן היה לגבות עדות מאחת הנוסעות שהייתה ברכב המעורב. אך, לטענתו, המשטרה התרשלה בכך שלא עשתה מאמצים לגבות את עדותה.

בית המשפט קמא היה ער לעובדה, כי הרכב המעורב הוזז ממקום התאונה, אך קבע, כי מסקנותיו של בוחן המשטרה נתמכות על ידי הממצאים האובייקטיביים שנמצאו בזירת התאונה וקיבל "את דוח הבוחן כמהימן".

2

הבוחן העיד, כי התאונה ארעה בצומת בנתיב הנגדי ולא בנתיב הפונים שמאלה וביסס את חוות דעתו על השברים שנמצאו בנתיב הנסיעה הנגדי, מעבר לקו ההפרדה הרצוף.

למרות שהרכב המעורב הוזז ממקומו, הרי שאין מחלוקת שהאופנוע של המערער נותר במקומו עד להגעת הבוחן לזירת התאונה.

הבוחן גם לא מצא סימני בלימה וקבע, כי בזמן המגע הראשוני בין שני כלי הרכב, האופנוע היה מעבר לקו ההפרדה הרצוף ובפנייה שמאלה לכיוון הכפר חיזמה.

בית המשפט קמא העדיף את הגרסה שמסר הנהג המעורב במשטרה ובעניין זה, אינני רואה מקום להתערב.

אין באי חקירתה של הנוסעת ברכב המעורב כדי לפגוע בראיות שהביאו להרשעת המערער.

גם העונש שהוטל על המערער אינו חמור ואינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור וזאת גם בשים לב לחומרת העבירות ול-16 הרשעותיו הקודמות של המערער.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער יפקיד את רישיון הנהיגה שלו וישלם את הקנס המקורי, עד ולא יאוחר מיום 1.4.14.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים בדואר.

ניתן היום, ג' אדר ב תשע"ד, 05 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.