1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת בית משפט קמא שלא להיעתר לבקשתו של המערער לבטל פס"ד שניתן בהיעדרו.

נגד המערער הוגש כתב אישום ביום 17.03.16 על כך שביום 10.01.16 נהג בהיותו שיכור, שכרות הנובעת מסמים. המערער הוזמן לדיון אך לא התייצב אליו ומשכך נשפט בהיעדרו בבית משפט קמא לעונשים שונים, בהם עונש פסילה בפועל.

כאמור, הבקשה בבית משפט קמא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר נדחתה, ועל כך הערעור.

מלכתחילה, משהוגש הערעור, העלה המערער טענות לעניין זימונו לבית המשפט בלבד. הטענה הראשונה הייתה שהמערער לא קיבל את ההזמנה אלא זו חזרה בציון "לא נדרש" ואין מדובר בהזמנה כדין, והטענה האחרת, שכשמדובר בעבירה של נהיגה בשכרות, לא ניתן לשפוט בהיעדר בשל חומרת העבירה.

אומר, לשתי הטענות, שבית המשפט העליון לא מצא לקבלן, ומשכך, לכאורה, דינו של הערעור דחיה.

2

לאחר שהוער לב"כ המערער בישיבה קודמת על כך שאין התייחסות ברורה במידה מספקת, בוודאי לשאלת עיוות הדין, נימוק נוסף לביטול פס"ד שניתן בהיעדר על-פי סעיף 130 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, הגיש הוא, אם כי באיחור, רק אתמול פירוט של טענות באשר לחשש לעיוות הדין שנגרם בעניינו, בין היתר, טענות הנוגעות לשרשרת בדיקת השתן שנעשתה למערער וטענות נוספות.

לאחר עיון שהציג בפניי ב"כ המערער בחומר הקשור לחקירה, בשל כלל הנסיבות שבהן, כאמור, המערער נשפט בהיעדרו, הנני סובר שבנסיבות תיק זה קיים חשש מה שמא נגרם עיוות דין בשפיטתו של המערער בהיעדרו, ומשכך אקבל את הערעור.

פסק דינו של בית משפט קמא בטל והתיק יחזור לדיון מראשיתו לפני בית משפט קמא.

הוקלד על ידי נופר דוידי