1

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת ר' רז) מיום 16.2.16 (תתע"א 5553-12-15) שבו הרשיע בית המשפט את המערער בהעדרו, לאחר שזומן ולא התייצב, בעבירות של נהיגה ברכב משא כשרישיון הנהיגה שלו אינו תקף לסוג זה של רכב ובנהיגה ללא ביטוח. בית המשפט גזר על המערער עונש של 8 חודשי פסילת רישיון נהיגה, 3 חודשי פסילה על תנאי וקנס בסכום של 1,800 ₪.

בקשה שהגיש המערער לביטול פסק הדין נדחתה מהטעם שהישיבה שנקבעה נדחתה לבקשתו, וכי הבקשה אינה מגלה עילה ועולה ממנה הודאה בעבירה. גם בקשה נוספת לביטול פסק הדין, שהוגשה באמצעות עורך דין, נדחתה מהטעם של העדר עילה, מאחר שהמערער הגיש את בקשת הדחייה ללא ייצוג משפטי, והעילה לבקשה הייתה נעוצה בעורך הדין שטרם ייצגו. כן נאמר כי לא צורפה לבקשה ראיה לכך שלמערער היה רישיון נהיגה מתאים, שעל כן אין היא מגלה חשש לעיוות דין.

בערעור טען המערער טענות עובדתיות שיש בהן משום כפירה בעצם נהיגתו ברכב. טענות אלו לא עלו בבקשות הביטול ובכתב הערעור, שעל כן אין מקום לשומען.

טענת המערער בכתב הערעור היא שלא קיבל את ההזמנה למשפט שנדחה לבקשתו. עוד נטען למצב כלכלי קשה. כן נטען כי העונש חמור לעומת העונשים שהוטלו במקרים אחרים.

2

המשיבה כופרת בטענות המערער לעניין עצם ביצוע העבירה ומפנה להודאתו בעבירות במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין. כן מפנה המשיבה לכך שהמערער מבקש להחזיר לו את הרישיון לצורך עבודתו, אך עבודתו היא בנהיגת משאית ואין בידו רישיון מתאים לכך.

לא מצאתי בטענות המערער עילה להתערב בהכרעת הדין או בגזר הדין.

אשר לטענה כי לא הומצאה למערער הזמנה לדין, מקובלת עליי טענת המשיבה, שהמערער אינו חולק עליה, כי ההזמנה לדין הומצאה לו בדו"ח שרשם לו השוטר ושנמסר לידיו.

באשר לעונש: איני סבור שהעונש אינו הולם את העבירות, או שיש מקום להסתמך על עונשים אחרים הנמצאים באותו מתחם ענישה ונסיבותיהן שונות, שהרי בענייננו הורשע המערער בנהיגת משאית, עבירה שיש בה סיכון מוחמר למשתמשים בדרך, ובכך שונה היא מהמקרים עליהם הצביע המערער. ממילא אין מקום להתערבות בעונש שנגזר.

לפיכך החלטתי לדחות את הערעור.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, בהעדר המערער שלא התייצב ובנוכחות ב"כ המשיבה עו"ד ר' גרובס.