1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד ברנרד אלפסי ועו"ד בוריס קוסנוביץ'

ב"כ המשיבה עו"ד נופר פשרל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט שלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת הבכירה אטליא וישקין מיום 14.11.16) בגדרו השיתה על המערער קנס בשיעור 1,800 ₪, 65 ימי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי והתחייבות בת 8,000 ₪.

2.         יצוין, כי המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, סטייה מקו נסיעה, אי מסירת פרטים בתאונת נזק בלבד, אי הודעה תוך 24 שעות על תאונת נזק בלבד והתנהגות הגורמת נזק - כמפורט בכתב האישום, כל זאת ביום 30.6.14.

2

            בקליפת אגוז יצוין, כי במועד ביצוע העבירה נהג המערער בכביש 6, מצפון לדרום, בנתיב ימני, ואחר נהג בכיוון נסיעת המערער בנתיב השמאלי. המערער נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, סטה שמאלה בלא שהבחין ברכב המעורב וגרם לתאונה בכך שפגע בו, כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לשני כלי הרכב. הוא עזב את המקום מבלי למסור פרטים לנהג ומבלי להודיע למשטרה.

3.         בהודעת הערעור ציין ב"כ המערער, כי מדובר בנסיבות ביצוע העבירות שאינן קשות, ועל כן מתחם הענישה אשר נקבע על ידי בית משפט קמא בין 3 ל-18 חודשי פסילה שגוי וצריך להיות בין פסילה על תנאי לפסילה בת 3 חודשים, כן בוצעו עבודות בכביש שגרמו לצמצום נתיבים, יצירת לחץ, כמו גם כי המערער ניגש לנהג ברכב הנפגע ששוחח בטלפון, המתין לו אך לא יכל להמתין יותר ועזב את המקום.

            ב"כ המערער מציין את הודאתו של המערער ולקיחת האחריות על ידו - ומכל אלה עתר לביטול הפסילה בפועל.

4.         ב"כ המשיבה עותרת לדחיית הערעור, תוך שמציינת כי לא נפלה שגגה אצל בית משפט קמא, ועל כן אין מקום להתערב בפסק דינו.

            כן הגישה ב"כ המשיבה את גיליון הרשעות התעבורה של המערער, תוך הפנייה להרשעה מאוחרת להגשת הערעור וזאת בגין עבירה מיום 28.12.16 (עצירה המפריעה לתנועה בניגוד לתקנה 71(1) לתקנות התעבורה).

5.         נדרשתי לטיעוני הצדדים ולפסק דינו של בית משפט קמא - ואני סבורה, כי לא נפלה שגגה המחייבת התערבות בפסק דינו זה.

בית המשפט של הערעור נדרש להתערבות רק אם יש חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת - ולא כך היא.

בית משפט קמא נתן משקל ראוי לכלל הנסיבות הרלוונטיות, כמו גם להודאתו של המערער שחסכה טרחה גם של הנפגע, לנסיבותיו האישיות של המערער, כפי שאוזכרו בטיעוניו לעונש של בא כוחו - בדבר היותו גרוש ולו שני ילדים.

אינני סבורה, כי נפל פגם בקביעת המתחם על ידי בית משפט קמא - שחרג לקולא ממתחם זה בשל כלל הנסיבות הרלוונטיות למערער וקבע 65 ימי פסילה בפועל.

6.         נוכח כל האמור, הערעור נדחה.

            ניתנת ארכה להפקדת הרישיון עד ליום 20.4.17 שעה 10:00.