1

ערעור כנגד החלטת בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה (כב' השופטת הבכירה וישקין) מיום 26.10.21 בהמ"ש 1709-10-21 לפיה נדחתה בקשתו של המערער מיום 6.10.21 להארכת מועד להישפט בשל נהיגה ברכב משא רכין ביום 25.4.21, בעת שמשקלו של הרכב עלה על המותר, עבירה לפי סעיף 85(א)(5) לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961.

על פי הודעת תשלום הקנס שנמסרה למערער על ידי השוטר שערך את הדוח, ניתן היה לשלם את הקנס או להגיש בקשה להישפט עד יום 25.7.21. משלא שולם הקנס, נשלחה למערער ביום 27.7.21 דרישה לתשלום חוב מהמרכז לגביית קנסות. המערער, שהינו שכיר, טען באמצעות ב"כ, כי מסר את הדוח לטיפולו של מנהל החברה, מר גאלי, שהיה אמור להעביר את הדוח לעורך הדין כדי שיטפל בהגשת בקשה להישפט, אולם גאלי איבד את הדוח, והדבר נשתכח ממנו.

2

בית המשפט דחה את הבקשה להארכת מועד משלא עלה כל טעם ראוי מדוע לא הוגשה הבקשה במועדה.

בהודעת הערעור חזר ב"כ המערער על הטענות שעלו בבקשה להארכת מועד, ואף ציין כי "לגופו של עניין" היו למערער "טענות הגנה שהיה מקום לפרטן במהלך הדיון". בנסיבות אלה נטען, כי יש לבטל הוראת בית משפט קמא ולאפשר הארכת מועד להישפט או למצער, לאפשר חקירת המערער וגאלי.

ב"כה המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור, ומבקשת להותיר החלטת בית משפט קמא על כנה.

אין מקום להידרש לנבכי הסוגיה הנוגעת לגלגוליו של הדוח שנמסר לידי המערער, ועל המערער היתה מוטלת החובה להגיש בקשה להישפט במועדה, ולא לשבת באפס מעשה, נוכח התקופה הקצובה להגשת הבקשה. עוד יש לציין, כי הבקשה להישפט הוגשה לבית משפט קמא רק בחלוף כחודשיים מאז שנשלחה למערער דרישת חוב, ולא נמסר בעניין זה כל הסבר לשיהוי הנוסף בהתנהלות המערער. הטענות לגופה של עבירה לא עלו בבית משפט קמא, ואף במסגרת הודעת הערעור לא עלתה טענה קונקרטית שיש בה כדי לסתור את ממצאי השקילה של הרכב ומטענו, המפורטים בדוח העבירה.

בנסיבות אלה, משלא עלה טעם ממשי לאי הגשת הבקשה במועדה, ולא עולה חשש לעיוות דין, נדחה הערעור.

מזכירות בית המשפט תעביר פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז טבת תשפ"ב, 31 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.