1

למערער נרשם דוח בגין חצית קו הפרדה רצוף, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, בעת נהיגת רכב ביום 16.9.20 ברחובות, בשעה 04:55.

המערער ביקש להישפט בגין העבירה, וההזמנה לדיון נשלחה לכתובת הרשומה במשרד הפנים - רחוב כ"ט בנובמבר, בבת ים, ומאישור המסירה מיום 9.9.21, עולה כי הדואר לא נמסר בציון "עזב".

המערער שלא התייצב לדיון שנקבע, נדון בהיעדרו בתתע 6572-11-21 (כב' השופטת מ' כהן) ביום 19.12.21 והוטל עליו קנס בסך של 1000 ₪.

2

בבקשה לביטול פסק הדין מיום 8.2.22 טען המערער כי לא קיבל הזמנה למשפט, ואף עשה בירורים במשטרה כדי לעקוב אחרי תאריך הדיון אולם נאמר לו שלא נקבע מועד לדיון. עוד ציין כי הוא כופר בביצוע העבירה, ולפיכך ביקש להישפט בגין הדוח. בבקשות נוספות ציין כי אינו מתגורר בבת ים מזה 15 שנים, לאחר גירושיו, והוא מתגורר כיום בפתח תקוה, ואולם הוא ממשיך לקבל דואר בכתובת בבת ים. לדבריו, שליח הדואר נוהג להתקשר אליו כאשר מתקבל דואר, וכי "ישנם הרבה בעיות עם הדואר ועוד שני דוחות שלא קיבלתי....".

בית משפט קמא דחה בקשתו של המערער; בהחלטה מיום 25.2.22 צוין כי הזימון נשלח לכתובתו הרשומה, וחזר בציון "עזב", ובנסיבות אלה אין מקום לקבלת הבקשה.

בהודעת הערעור מיום 2.6.22 חזר המערער על הטענות שהעלה בבקשותיו לבית משפט קמא, וציין כי אינו עובד, מתקיים מהשלמת הכנסה, ולוקה במחלות. עוד העלה טענות כנגד נסיבות עריכת הדוח שלא פורטו כלל בפני בית משפט קמא.

אין מקום לקבלת הערעור.

ראשית אציין, כי הודעת הערעור הוגשה למעלה משלושה חדשים לאחר שניתנה ההחלטה בבית משפט קמא, ולא נלוותה לה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, ומשכך דינה להידחות. ער אני לכך שהמערער אינו מיוצג, אולם לא ניתן כל הסבר להשתהות הבלתי סבירה בהגשת הערעור.

למעלה מהצורך אציין, כי המערער אישר כי לא עדכן את כתובת מגוריו בחלוף שנים רבות מאז שעבר דירה, ו"ההסדר" שערך עם דוור פלוני, אינו מהווה תחליף נאות לחובה לעדכון כתובת המגורים ברישומי משרד הפנים, והמערער אף אישר כי דברי דואר נוספים לא התקבלו. בנסיבות אלה לא עלה בידי המערער להפריך את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 49א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד -1974, היינו כי לא קיבל את הדואר מסיבות שאינן תלויות בו, שכן מקום בו לא עשה לעדכון כתובתו לא יוכל להישמע בטענה כי דברי דואר שנשלחו לכתובת בה אינו מתגורר לא הגיעו לידיו. (ראו בעניין זה רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18)).

באשר לדוח עצמו - המערער לא העלה כל טענה הנוגעת לעבירה, לבד מכפירה כללית בביצועה. עיינתי בדוח אשר קיים בו פרוט לגבי ביצוע העבירה, וכאמור, המערער לא העלה כל טענה ממשית בעניין זה בבקשה שהגיש לבית משפט קמא.

3

גם בעונש הקנס שהוטל אין כל חומרה המצדיקה התערבות ערכאת ערעור, נוכח חומרת העבירה, ומשבחר המערער להביא עניינו בפני בית המשפט לתעבורה, לא עומדת לו חזקה קנויה כי יוטל עליו הקנס המקורי שנקבע על פי הדוח.

הערעור נדחה כאמור.

המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים.

4

ניתן היום, א' תמוז תשפ"ב, 30 יוני 2022, בהעדר הצדדים.