1

המערער הורשע על פי הודאתו, בבית המשפט לתעבורה בפתח תקוה בתת"ע 8076-04-19 בכך שנהג ביום 19.2.2019 ללא רישיון נהיגה תקף - הרישיון פקע בחודש פברואר 2007 - עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961. בגזר דינו של בית המשפט לתעבורה (כב' השופטת ש' שפר) מיום 21.10.21 הוטלו על המערער 3 חדשי פסילת רישיון נהיגה בפועל, הפעלה בחופף של עונש פסילה מותנה בן 3 חדשים מתיק 8495-04-16, פסילה מותנית, וקנס בסך של 1000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. ביצוע עונש הפסילה בפועל עוכב עד יום 20.1.22.

המערער אינו משלים עם העונש שהוטל. נטען כי המערער "ריפא" את הפגם ובינתיים קיבל רישיון נהיגה, שתוקפו עד שנת 2029, וכי ממילא העבירה בה הורשע לא תחזור על עצמה. עוד הוצגו פסקי דין בהם הוטלו עונשי פסילה מותנים במקרים אחרים. בנסיבות אלה סבור המערער כי יש להורות על ביטול עונש הפסילה בפועל שהוטל, ולהורות על הארכת עונש הפסילה המותנה.

אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.

2

בית משפט קמא שקל לזכות המערער את הודאתו ואת העובדה כי בינתיים קיבל רישיון נהיגה. עם זאת צוין, כי לחובת המערער 42 הרשעות תעבורה קודמות ו- 15 מהעבירות בוצעו לאחר פקיעת הרישיון. עוד צוינו הרשעות בגין נהיגה בפסילה עליה נדון המערער לעונש מאסר, ובעבירה קודמת, זהה, בגינה הוטל עונש הפסילה המותנה שהופעל. בנוסף עמד בית המשפט על כך שלמערער הרשעה נוספת מחודש מרץ 2021 בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף עליה נדון לעונש פסילה בפועל בן 45 יום ולעונשים נלווים, באופן המלמד כי המערער לא הפסיק לנהוג אף לאחר ביצוע העבירה שבפנינו.

נוכח נסיבות אלה, אין אני מוצא כל חומרה בעונש שהוטל. הנסיבות המתוארות מצביעות התנהגות שיטתית ומחושבת, זלזול נמשך בציות להוראות החוק, וסיכון המשתמשים בדרך נוכח נהיגה שאינה מותרת, כאשר ברשות המערער לא היה מצוי רישיון נהיגה תקף מזה 12 שנים, נהיגה שיש בה כדי להסב גם סיכון כלכלי לאחרים, בהיעדר ביטוח. המערער התעלם מעונשים שהוטלו עליו בעבר, והמשיך לנהוג ללא רישיון נהיגה תקף, גם לאחר שהועמד לדין בגין העבירה דנא. בית המשפט נהג קולה יתרה במערער בכך שהורה על חפיפת העונשים, ואף עיכב את ריצוי העונש. הטענה כי המערער "ריפא את הפגם" אין בה כדי למחוק חטאי העבר במקרה זה.

בנסיבות אלה, נדחה הערעור.

המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז טבת תשפ"ב, 31 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.