1

1.         לפניי ערעור על גזר הדין מיום 7.12.14 (להלן: "גזר הדין"), אשר ניתן בתיק תת"ע 8853-05-13 בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה ע"י כב' השופטת כרמית פאר גינת (להלן:"בית משפט קמא"),לפיו הורשע המערער בביצוע העבירות העולות מכתב האישום בתיק הנ"ל- בעבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 ובעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן:"פקודת התעבורה"), וכן הורשע המערער בעבירות העולות מכתב האישום בתיק שצורף לתיק הנ"ל (תת"ע 8704-08-13) -בעבירה של שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 ובעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

גזר הדין

2.         בית משפט קמא השית בגזר הדין על המערער את העונשים, כדלקמן: עונש של מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים לבל יעבור תוך 3 שנים עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה,נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ו/או נהיגה בזמן פסילה; פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים, בחופף להפעלת פסילה על תנאי בת חודש (סה"כ 11 חודשי פסילה בפועל מיום מתן גזר הדין); פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בגינה ; קנס כספי בסך 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תחתיו.

2

3.         בית משפט קמא קבע בגזר הדין מיום 7.12.14, לאחר ששקל את טיעוני ב"כ הצדדים, כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע המערער נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל למשך חודשים ספורים עד שנה. בית משפט קמא קבע עוד, כי מקומו של המערער בתוך מתחם ענישה זה יעשה לאחר שקלול נסיבותיו האישיות ונסיבות ביצוע העבירה. במסגרת הנסיבות לחומרא, ציין בית משפט קמא את עברו התעבורתי של המערער שלחובתו 91 הרשעות קודמות אשר כוללות עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, פקיעת רישיון, אי החזקת רישיון נהיגה ועבירות נוספות. בית משפט קמא הוסיף וציין, כי נגד המערער עומד ותלוי עונש פסילה על תנאי לתקופה של חודש אשר נגזר עליו במסגרת תיק 33440-06-11 ביום 5.7.11.

4.         בית משפט קמא ציין, כי נהיגה ללא רישיון נהיגה היא עבירה המבטאת בחובה סיכון הן לנאשם עצמו והן לנוהגים האחרים בדרך ולעוברים בדרך. כן נקבע כי, במי שנוהג ללא רישיון נהיגה, גלומה ההנחה כי אינו בעל הכישורים הראויים לשם נהיגה, כך שהסיכון שהוא יוצר לעצמו ולאחרים גדול יותר מהסיכון שיוצר מי שיודע לנהוג ומחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף.

5.         בית משפט קמא הוסיף וציין, במסגרת הנסיבות לחומרא, כי בנידון דידן אין המדובר במי שזו לו הפעם הראשונה שהוא נוהג ללא רישיון נהיגה בר תוקף. בית משפט קמא הדגיש כי המערער חזר על דרך התנהגותו לאחר שכבר הורשע בעבירות זהות, כאשר ידוע לו כי מעל ראשו מרחף עונש של פסילה על תנאי.

6.         במסגרת הנסיבות לקולא, התייחס בית משפט קמא להודאת הנאשם ולחיסכון בזמן השיפוטי. לאחר שקלול הטעמים לחומרא בצד הטעמים לקולא, גזר בית משפט קמא את דינו של המערער, כאמור לעיל.

הודעת הערעור

7.         בהודעת הערעור מדגיש המערער את הודאתו בביצוע העבירות המיוחסות לו, זאת מבלי שנשמעו הראיות בתיק זה ובכך נחסך זמן שיפוטי יקר. לטענת המערער, שגה בית משפט קמא בכך שלא התחשב די בנסיבותיו האישיות ובנסיבות שפורטו בפני בית משפט קמא בטיעונים לעונש בכל הנוגע לנסיבות ביצוע העבירה. מטיעוני המערער עולה, כי בית משפט קמא שגה עת שלא התחשב בנסיבותיו האישיות - אובדן בנו אשר הובילו לדיכאון כבד, אובדן מקור הפרנסה ואי יכולתו לעבוד וכן להצטברות החובות הכבדים שמנעו ממנו לחדש את רישיון הנהיגה שלו.

8.         המערער מוסיף וטוען, כי שגה בית משפט קמא עת שקבע כי עברו התעבורתי של המערער אינו פועל לטובתו. בנקודה זו נטען, כי המערער נוהג למעלה מ- 45 שנה וכי מעולם לא הורשע ו/או עבר כל עבירה שיש בה סיכון חיי אדם ו/או תאונה כלשהי וכן כי העבירות שבוצעו על ידו בעבר הן מהעבירות הקלות שבפקודת התעבורה.

3

9.         עוד טוען המערער, כי שגה בית משפט קמא עת שקבע כי אינו בעל הכישורים הראויים לשם נהיגה. בנקודה זו מדגיש המערער כי אי חידוש רישיון הנהיגה לא נבע בשל חוסר כישוריו בתחום הנהיגה כי אם בשל חובות הוצל"פ שרובצים עליו.

10.       לטענת המערער, העונש שהוטל עליו הינו חמור ולא מידתי באופן החורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות שנע בין פסילה בפועל של חודש ועד פסילה בפועל של 3 חודשים. נטען כי ,במסגרת נסיבותיו המיוחדות של המערער, היה על בית משפט קמא לחרוג ממתחם זה לקולא ולהסתפק בהארכת עונש הפסילה על תנאי. המערער מוסיף וטוען כי בית משפט קמא החמיר בעונשו על אף שלא הוצגה בפניו כל ראיה לכך שהמערערהיה פסול מלנהוג או לכך שלא החזיק ברישיון נהיגה יותר משישה חודשים. עוד טוען המערער, כי תקופת המאסר על תנאי שהוטלה, בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות, חורגת ממתחמי הענישה המקובלים והנהוגים במקרים דומים.

11.       נוכח כל האמור לעיל, מבקש המערער כי בית המשפט יקבל את הערעור ויורה על ביטול או קיצור תקופת הפסילה בפועל באופן משמעותי וכן על ביטול עונש המאסר על תנאי שהושת עליו.

טיעוני ב"כ הצדדים בדיון

12.       בדיון בפניי היום חזר ב"כ המערער על האמור בהודעת הערעור ומיקד את ערעורו ברכיב הפסילה בפועל שהושת על המערער בגזר הדין מושא הערעור. ב"כ המערער טען כי יש לראות את עברו התעבורתי של המערער על רקע העובדה שמדובר באדם הנוהג כמעט 48 שנים. עוד טען ב"כ המערער, כי רשיונו של המערער פקע מחמת קיומם של חובות ותיקים תלויים ועומדים בלשכת ההוצאה לפועל ולא מחמת אי כישוריו של המערער לנהוג או מחמת נהיגת המערער בזמן פסילה. לפיכך, טען ב"כ המערער כי עונש הפסילה שהוטל על המערער אינו מידתי, מה גם שמדובר במקרה דנן בפקיעת רישיון רכב במשך תקופה של כשנתיים ולא מעבר לכך.

13.       מנגד, טען ב"כ המשיבה כי דין הערעור להידחות וביסס טענתו זו בעיקר על עברו התעבורתי המכביד של המערער, בציינו כי בעברו של המערער הרשעות קודמות בגין עבירות שונות, לרבות עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא רישיון רכב. ב"כ המשיבה טען כי ענישה מתונה שהושתה בעבר על המערער לא הרתיעה אותו מלשוב ולבצע עבירות תעבורה וכי העונש שהושת על המערער ע"י בית משפט קמא הוא עונש ראוי ומאוזן.

4

דיון והכרעה

14.       המערער הורשע במקרה שבפנינו בעבירות, שעיקרן שתי עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, מכוח סעיף 10(א) לפקודת התעבורה. בית משפט קמא ציין בגזר הדין ובצדק את הסיכון הטמון בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, עבירה אשר מגלמת בחובה סיכון הן למערער עצמו והן לנהגים אחרים ולעוברים בדרך. להמחשת חומרת העבירה הנ"ל, בנסיבות המקרה שבפנינו, יפים דבריו הבאים של בית המשפט העליון ברע"פ 2423/12 כהן נ' מ"י (פורסם בנבו, 7.5.12):

            "... אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. כפי שקבע בית המשפט לתעבורה, המבקש עשה דין לעצמו, תוך זלזול בשלטון החוק וסיכון הנהגים האחרים בכביש, כאשר בחר לנהוג ברכבו, במשך תקופה ארוכה, ללא רישיון נהיגה בתוקף. לא רק זאת, אלא שמכתב האישום עולה כי המבקש נהג גם ללא פוליסת ביטוח תקפה".

15.       ומהתם להכא:

יש לראות במקרה שבפנינו את המערער כמי שעשה דין לעצמו עת שבחר בשתי הזדמנויות שונות לנהוג ברכבו ללא רישיון נהיגה בתוקף במשך תקופה של כשנתיים. יתרה מכך, אין להקל ראש בעברו התעבורתי של המערער הכולל בחובו מגוון רב של הרשעות בעבירות תעבורה. יצוין כי לחובת המערער, בין היתר, הרשעות קודמות בגין עבירות דומות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, זאת מיום 5.7.11, 15.6.10, 15.9.09, 16.6.09. לא זו אף זו, המערער ביצע את העבירות בהן הורשע בפני בית משפט קמא, זאת עת שהיתה תלויה ועומדת נגדו פסילה על תנאי לתקופה של חודש ימים, דבר אשר לא הרתיע את המערער מלשוב ולנהוג ללא רישיון נהיגה בתוקף.

16.       "כידוע, הלכה פסוקה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בעונש שנגזר על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בהם טעתה הערכאה הדיונית טעות של ממש או כאשר העונש שהושת על ידה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות [ראו, למשל: ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.2.1998); אבו כף נ' מדינת ישראל (2.6.2008)]" (ע"פ 6007/13 חוסאם אבו שהאב נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 20.01.2015).

5

17.       בנידון דידן, עונש הפסילה בפועל שהושת על ידי בית משפט קמא על המערער אינו חורג באופן קיצוני, בנסיבות העניין, מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות, מה גם שבית משפט קמא הורה בדבר הפעלת עונש הפסילה על תנאי, בחופף לעונש הפסילה בפועל, באופן שתקופת הפסילה הכוללת שהושתה על המערער הינה תקופה של 11 חודש.

18.       לפיכך, דין הערעור בתיק זה להידחות והנני מורה כן.

            המערער יפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית משפט קמא, לא יאוחר מיום 3.5.15 בשעה 13:00.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ה, 14 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.