פסק דין

הדיון נשמע בהיעדרו של המערער המצוי בבית הסוהר בהסכמת סנגוריותיו בשל השעה המוקדמת בה הדיון החל ואנשי הליווי טרם הגיעו עם המערער.

נגד המערער הוגש כתב אישום בעבירות תעבורה, עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 64 לפקודץ התעבורה. במסגרת צירוף תיקים ציר, המערער חמישה אישומים, בהם שני מקרים של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בניגוד לסעיף 63 לפקודת התעבורה, דהיינו נהיגה תחת השפעת סמים (שני סוגי סמים), עבירה של אי ציות להוראות שוטר ועוד עבירות פשוטות כגון נהיגה ללא רישיון נהיגה תקופה ממושכת ועוד.

המערער עבר את העבירות האלה לא ביום אחד, ביצוען התפרש על פני שלוש שנים לערך, מדי פעם כשחפץ ליבו, ובאותו מקרה גם נתפס, המערער נהג כשהוא בפסילה על פי החלטת בית משפט ומדי פעם כאשר הוא שיכור מסמים.

אין ספק, עסקינן באדם שהוא מסוכן לציבור באופן מהותי, ברור ומידי.

משהוגשו נגד המערער כתבי האישום, כאמור ביקש לצרף אותם בפני בית המשפט לתעבורה בבת ים ולאחר שהודה בו עתרה סנגוריתו לקבל תסקיר שירות המבחן, ובהסכמת המדינה התקבל תסקיר כאשר מגמת התסקיר על פי הנרשם בפרוט' בית המשפט, ובין היתר גישה טיפולית בעניינו של המערער.

לאחר שישה תסקירים של שירות המבחן באה המלצה בפני בית משפט קמא בתסקיר האחרון מחודש אוגוסט 2022 להורות על שחרורו לקהילה טיפולית, קהילת הרטוב, כדי ששם יעבור ניסיון גמילה כחלופה מגבה ככל שיעזוב את הקהילה ללא רשות מאחר ומדובר במקום שניתן בקלות לעזוב אותו, בהם אמו כבת 62 בערך ושתי נשים נוספות שהן אחיותיו.

בית משפט קמא קיבל באותה החלטה החלטה חשובה בצומת הדרכים, האם לבחור בהליך שיקומי בעניינו של המערער או שמא להטיל עליו עונש הולם ביטוי להליך הטיפולי שעבר לכאורה יהיה בו מינורי.

בית משפט קמא החליט בצדק שלא להמשיך בהליך הטיפולי אלא להטיל על המערער עונש מאסר כבן שלוש שנים מיום מעצרו, עונש של מאסר מותנה, פסילה בת חמש שנים ופסילה מותנית.

הערעור הוא ראשית לכל על ההחלטה שלא לשלוח אותו לקהילת הרטוב להליך טיפולי, וככל שערעור זה לא יתקבל הטענה היא שבית משפט קמא החמיר יתר על המידה בענישתו, בעיקר בהיבט עונש המאסר בפועל.

בחרתי ללא היסוס שלא לקבל את הערעור בדבר ההחלטה שלא לשלוח את המערער להליך טיפולי. הסיבה היא פשוטה. מדובר במי שמסוכן באופן מהותי לביטחון משתמשי הדרך ומנגד הסיכוי הטיפולי העולה מנסיבותיו למרות תסקיר שירות המבחן שאין בית המשפט כמובן חייב לאמצו, הוא בגדר המלצה בלבד, הוא שולי לעניות דעתי וכך סבר גם בית משפט קמא. נכון, נפלה טעות הן בפני בית משפט קמא, הן בפני רשויות התביעה שהופיעו בתיק שם; נכון, המערער יכול היה לפתח ציפייה לאור ההתנהלות של שליחה לקבלת תסקירים, לבדיקות שונות, שיש סיכוי ממשי שבית המשפט ישלח אותו להליך טיפולי וחבל שכך אבל אין לתקן טעות בטעות, ובמקרה שבפנינו לא ניתנת בכורה כנדרש לעקרון ההלימה, המביא לסיכון של חיי אדם ממש.

אזכיר שבאחד האירועים נשואי כתב האישום שעליהם המערער נותן את הדין, התרחשה תאונה לגביה לא לקח את האחריות באופן מלא, ואידך זיל גמור.

התוצאה אפוא שצדק בית משפט קמא בהחלטתו שלמרות ששת התסקירים שהתקבלו בעניינו של המערער לא שלח אותו להליך גמילה במקרה הנוכחי. ירצה המערער, ואני מאחל לו שיצליח בכך, יסיים את עונש המאסר שהוטל עליו ואם הוא אכן כן מרצונו לעבור שינוי מהותי, יש לו סיכוי לכך, הלוואי ויצליח.

באשר לעונש שהוטל על המערער בהיבט המאסר בפועל, התביעה עתרה לבית משפט קמא לעונש מאסר שלא יפחת מ-30 חודשים, בית משפט קמא גזר למערער 36 חודשים, דהיינו שלוש שנות מאסר. הנני מסכים שבמידת מה הפחת הציפיות בליבו של המערער מצדיקה הקלת מה בעונש המאסר, לא הקלה רבה מדי, ולפיכך הנני מחליט לקבל את הערעור באשר לעונש המאסר ולהפחית אותו ל-33 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו של המערער.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם.

ניתן והודע היום כ' חשוון התשפ"ג 14/11/2022, במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידינופרדוידי