1

לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא על המערער בתיק 6241-09-14 (המורכב מצירוף שני תיקי תעבורה 354-09-12 ו -1450-06-12), מיום 15.10.15.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961. שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970. מסירת פרטים כוזבים לשוטר.

העונש עליו הורה בית משפט קמא:

מאסר בפועל למשך 20 חודשים;

פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 7 שנים;

פסילה על תנאי בת 6 חודשים למשך 3 שנים;

מאסר על תנאי בן 12 חודשים למשך 3 שנים;

התחייבות על סך20.000 ₪.

בנימוק הערעור נטען:

2

1.         הצדדים הגיעו בתיק זה להסדר טיעון , שאבד על ידי התביעה. על פי הסדר זה, היה ויתקבל תסקיר חיובי בעניינו של המערער, התביעה תעתור להפעלת מאסר על תנאי, המערער יעתור להארכת מע"ת וריצוי שעות של"צ.

2.         בית משפט קמא התייחס לשני מאסרים מותנים ברי הפעלה, כאשר התביעה הודיעה לבית המשפט כי המאסר על תנאי בן 6 חודשים, אינו בר הפעלה. על אף זאת "ננעל" בעובדה שגוייה כי קיימים שני מאסרים להפעלה.

3.         בתסקיר קצין מבחן מיום 3.9.13 קיימת המלצה ל-140 שעות של"צ.

בית משפט לא שלח המערער לקבלת תסקיר עדכני בעניינו.

4.         בית משפט לא נתן משקל להודיה והחיסכון בזמן שיפוטי. מפנה לפסיקה בה הוטלו עונשים פחותים מהעונש שהוטל על המערער.

טיעוני בא כוח המשיבה:

1.         אין הסדר טיעון בין הצדדים.

2.         המערער "נעלם" לפרק זמן של שנה ו-9 חודשים.

3.         בענייננו מדובר במי שביצע שתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה, העונש עצמו מאוזן וראוי, בעברו 24 הרשעות קודמות לרבות תאונת דרכים. וותק נהיגה מאז 1993.

לגופו של ענין דין הערעור להידחות.

1.         המערער ביצע עבירות של נהיגה בזמן פסילה , ללא פוליסת ביטוח ומסר פרטים כוזבים היום 28.7.12. הוגש נגדו כתב אישום בתיק 354-09-12. ביום 20.1.13 חזר המערער מכפירה ונשלח לקבלת תסקיר.

2.         ביום 11.6.09 ביצע המערער עבירה של נהיגה בזמן פסילה ללא רשיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח , הוגש כתב אישום 1450-06-12.

ביום 12.1.14 טענו הצדדים לעונש, התביעה ציינה כי תלויים ועומדים נגד המערער שני מאסרים על תנאי להפעלה , אלא שמאז יום הדיון "נעלם " המערער, עד ליום 15.10.15,צדק בית משפט קמא משסירב קבל המלצת שרות מבחן שניתן שנתיים קודם למועד הדיון. צדק גם צדק בית משפט קמא משסירב להפנות המערער לקבלת תסקיר נוסף.

3

3.         אני דוחה טענות בא כח המערער לפיהן בית משפט קמא "ננעל" על קיומם של שני מאסרים על תנאי להפעלה. ומוטב היה שלא לטעון טענה זו כלל ועיקר. ראה גזר דין מיום 15.10.15 עמ' 17 ש. 8-9.

4.         בית משפט נותן לחומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה , מפנה לפסיקה רלוונטית בדבר מדיניות הענישה הראויה לנהיגה בזמן פסילה.

5.         צדק בית משפט קמא משדחה טענת המערער כי נהג בפסילה לשם הבאת אשתו לקבלת טיפול רפואי.

6.         בית משפט נותן משקל לאמור בתסקיר קצין מבחן, לנטייתו האימפולסיבית, קושי בוויסות דחפים וקשיים בניהול מסגרת חיים יציבה, שהסנקציות המשפטיות על המערער לא הועילו.

7.         אני מוצאת עונש המאסר שהוטל , בנסיבות העושה ונסיבות המעשה, כעונש ראוי שאין להתערב בו.

8.         באשר לעונש הפסילה, אני סבורה כי מטרות הענישה תושגנה, גם בהטלת תקופת פסילה פחות מ- 7 שנים. נוכח כך אני קובעת כי תקופת הפסילה בפועל תעמוד על 3 שנים ותיכנס לתוקף מיום שחרור מהכלא.

ניתן היום, ה' אדר א' תשע"ו, 10 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.