1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

בית משפט קמא דחה בקשתו של המערער בהחלטה מיום 05.11.15, להאריך מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס, ברירת משפט, עבירת מהירות של 84 קמ"ש במקום 60, כפי שמותר היה לנהוג בכביש רוקח בת"א ביום 05.10.14.

בית משפט קמא עשה כן לאחר שבחן את הבקשה של המערער ואת תגובת המדינה, והוציא תחת ידו החלטה המבוססת על הדין, כלומר, על הפסיקה הנוהגת ועל הוראות החוק, סעיפים 229 ו-230 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982.

2

בית משפט קמא התבסס, בין היתר, על כך, שנטען בתגובת המדינה שהמערער לא דרש את דבר הדואר לעניין הדו"ח שנשלח אליו, אלא שכאן לא שם לבו בית משפט קמא להוראת תקנה 44ב' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד - 1974, שיש להגיש העתק ההזמנה לבית המשפט, ואכן לא לבית משפט קמא ואף לא בערכאת הערעור ידעה המדינה להציג ראיה לכך, שדבר הדואר לא נדרש על-ידי המערער, כל מה שיש למדינה להציג זה איזה שהוא פלט מחשב שאפילו ב"כ המדינה לא הבין אותו ולא יכול היה להסביר מה רואים בו, כפי שבית המשפט, עם כל מאמציו, לא הצליח לדלות ממנו ראיה מספקת לעניין זה.

נכון ששגה ב"כ המערער בכך שלא ציין, לא בבקשתו לבית משפט קמא, אף לא בכתב הערעור, מה הגנתו של המערער, והרי אין טעם ליתן רשות להישפט מקום ואין טענת הגנה, אבל ב"כ המערער הסביר שמי שנהג ברכב עובר לביצוע העבירה היא אשת המערער, אשר נהגה ברכב עובר לביצוע העבירה, וכי היא תגיש תצהיר על כך, וכן הודיע ב"כ המערער שהוא מצהיר על כך שלא תיטען בבית משפט קמא, במידה והתיק יגיע לשם, טענת התיישנות.

הנני אפוא מקבל את הערעור.

התיק יחזור לבית משפט קמא לאחר שניתנת הארכת מועד, כמבוקש.

הוקלדעלידינופרדוידי