1

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים

עפ"ת 22864-02-15 מדינת ישראל נ' מכטינגר

נוכחים:

ב"כ המערערת - עו"ד ראאד ענוז

ב"כ המשיבה - עו"ד מוחמד דרוויש

המשיבה הופיעה

פסק דין

ביום 12.03.15 מסרתי את החלטתי וקביעתי שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט לתעבורה, במקרה זה שלפנינו, לאור תסקירי שירות המבחן שהובאו לפניו, לעשות שימוש בסעיף 40ד'(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, לחרוג ממתחם העונש ההולם וליתן סיכוי לענישה שיקומית בעניינה של המשיבה.

מצאתי, עם זאת, לקבל תסקיר משלים כדי לראות האם טענת המדינה שאין מדובר בהליך שיקומי של ממש אלא בפסאודו הליך או הליך רק על פניו ולא הליך אמיתי, אלא כסות כדי להתחמק מענישה, והנה, תסקיר שירות המבחן גומר את ההלל על שיתוף הפעולה של המשיבה בהליך הטיפולי, וארשה לעצמי לצטט אף שמדובר בתסקיר של שירות המבחן שאין לצטט ממנו על דרך הכלל: "מהיכרותנו עם עמית התרשמנו מהיענותה להליך הטיפולי, כאשר המרחב הטיפולי הנוכחי מאפשר לה לייחס אמון וביטחון, שהינם בסיס משמעותי להתמסרותה להליך השיקומי שעוברת...התרשמנו כי חל שינוי משמעותי בעמדותיה...כיום מביעה יכולת לקבלת אחריות מלאה, הכוללת מודעות בדפוסי השימוש לרעה באלכוהול שעמדו ברגע לעבירות...ההליך הטיפולי כבר הביא לשינוי בחייה ומסייע בהפחתת הסיכון להישנות".

בסופו של התסקיר, ממליץ שירות המבחן להסתפק בתקופת המבחן שהוטלה על המשיבה והנני מסכים עם שירות המבחן.

התוצאה הינה שהנני דוחה את הערעור, וכך אני אומר בקול רם למערערת, שיותר לא תשלב שתיית אלכוהול עם נהיגה.

ניתן והוּדע היום, כ"ט תמוז התשע"ה, 16/07/2015, במעמד הנוכחים.