1.         לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בעכו, בתיק פ"ל 5702-07-18, מיום 29.5.2022, במסגרתו, בין היתר, חודש עונש מאסר על תנאי אשר היה תלוי ועומד נגד המערער לתקופה של שנתיים, הוטל צו מבחן למשך שנה וכן נפסל רישיונו של המערער לתקופה של 12 חודשים.

            גזר הדין הנ"ל ניתן לאחר הרשעתו של המערער, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שפקע מעל 12 חודשים, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא ביטוח תקף.

2.         בהודעת הערעור אשר הוגשה על ידי המערער בעצמו, נטען, כי גזר הדין הינו "מאוד חמור" שכן אינו מאפשר לו להתפרנס במסגרת עבודתו העצמאית כמסגר אשר מתקין שערים חשמליים, ובלי הרישיון אין באפשרותו להגיע למקומות ביצוע העבודה. לחלופין, עתר המערער לסייג את עונש הפסילה.

3.         בדיון שהתקיים לפניי ביום 15.9.2022 ועל מנת לאפשר למערער לפנות לקבלת ייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית שייצגה אותו בהליך קמא, דחיתי את הדיון לישיבה נוספת, אליה התייצב ב"כ המערער, אשר חזר על כך כי עיקר הערעור הוא על עונש הפסילה ומשכו. לדידו, אף שבית המשפט קמא הלך כברת דרך לכיוונו של המערער, "יחד עם זאת היו מספר נקודות שלא זכו להתייחסות והתחשבות מטעמו", במיוחד הסיטואציה אליה נקלע המערער ש"היה בסוג של מלכוד", שעה שרישיונו פקע אך הוא לא הצליח לחדשו בשל חובות ומגבלות שהוטלו במשרד הרישוי. לאחר שהחוק שונה, הוא חידש את רישיונו והוא מחזיק ברישיון נהיגה כדין.

            ב"כ המערער ציין, כי בקשה שהגיש שהמערער לבית המשפט קמא לסיווג הפסילה נדחתה, ושב וחזר על הטענה כי הפסילה ואורכה יפגעו בעבודתו של המערער.

4.         ב"כ המשיבה התנגד לערעור. הוא ציין, כי מדובר במי שמזלזל בהחלטות שיפוטיות ואינו מציית להוראות החוק, זאת כאשר מאסר מותנה מרחף מעל ראשו. לדידו, שירות המבחן אליו הופנה המערער, ציין כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות עבירות תעבורה בעתיד ואף המליץ על ענישה מוחשית. בית המשפט קמא "עשה עמו חסד בכך שהטיל עליו מאסר מקל בדמות חידוש המאסר על תנאי, וכל הענישה הנלווית, תוך התחשבות בנסיבותיו לקולא...".

דיון והכרעה

5.         לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולאחר שעיינתי בתיק אשר התנהל לפני בית המשפט קמא ובהודעת הערעור על צרופותיה, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות.

6.         הלכה רבת שנים היא, כי אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בעונש אשר הושת על ידי הערכאה הדיונית. זאת, להוציא מקרים בהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין, או כל אימת שהעונש אשר הוטל על ידי הערכאה הדיונית חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים (ראו למשל ע"פ 6068/21 מדינת ישראל נ' פקיה, פסקה 11 (19.12.2021), וכן ע"פ 8483/16 ועדיה נ' מדינת ישראל, פסקה 82 (25.10.2018)).

7.         בענייננו, בית המשפט קמא איזן בין השיקולים השונים הנדרשים לגזירת דינו של המערער, תוך שהתייחס למתחם העונש ההולם בגין העבירות בהן הורשע המערער ותוך סקירת הפסיקה הרלוונטית.

8.         המערער הורשע כאמור בעבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא ביטוח תקף. רישיונו של המערער פקע בשנת 2009, קרי- לא היה מורשה משך 9 שנים, זאת נוסף על עונש הפסילה אשר היה תלוי ועומד נגדו למשך 6 חודשים ושניתן בנוכחותו. נסיבות אלה אינן של מה בכך, ובצדק קבע בית המשפט קמא כי מתחם העונש ההולם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, בפעם הראשונה, יכול לנוע ממאסר מותנה ועד מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות. גם המתחם שנקבע לעניין עונש הפסילה בפועל, שנע בין 6 חודשים עד 3 שנים הוא מתחם ראוי.

            אשר לעבירה של פקיעת רישיון נהיגה, קבע בית משפט קמא כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל, ופסילה "שנעה עד שנה", לצד רכיבי ענישה נוספים.

9.         בתוך המתחם, החליט בית המשפט שלא לגזור על המערער מאסר בפועל, תוך שדחה בכך את המלצת שירות המבחן. בית המשפט קמא החליט לחדש את המאסר המותנה לתקופה נוספת של שנתיים, ובכך בחר לתת למערער "אופק שיקומי". לפי בית המשפט קמא, "חומרת העבירות במקרה שלפני, תבוא לידי ביטוי ברכיב הפסילה. על הנאשם תוטל פסילה של 12 חודשים, שתרחיקו מהכביש לתקופה משמעותית ותרתיעו מלשוב ולבצע עבירות תעבורה נוספות". לצד עונשים אלה הוטלה על המערער פסילה על תנאי וצו מבחן.

10.       גזר הדין שהטיל בית המשפט קמא מקל עם המערער, וברי, כי בית המשפט קמא התחשב בנסיבותיו האישיות ובמכלול השיקולים לקולא. אין לומר, כי מדובר בעונש אשר חורג באופן קיצוני מנורמת הענישה המקובלת. נהפוך הוא. אין גם לומר כי בגזר הדין נפלה טעות כלשהי שמצדיקה התערבות ערכאת הערעור. למסקנה זו הגעתי גם לאחר שהבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות ואת שיקולי פרנסתו של המערער.

11.       בנסיבות אלה, דין הערעור להידחות.

12.       לפנים משורת הדין ולבקשת המערער, תחילת ריצוי עונש הפסילה תידחה ליום 1.1.2023. מובהר, כי על מנת שהפסילה תחושב, על המערער להפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט קמא, כמתחייב בדין.

            מזכירות בית המשפט תשלח עותק פסק הדין לצדדים כמקובל.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשפ"ג, 21 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.