1

לפני ערעור על פסק דין בית משפט לתעבורה בתיק 3361-12-14, שניתן ביום 10.12.15, במסגרתו הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות ,בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 69(ג) לתקנות התעבורה, בכך שעצר את רכבו בדרך מהירה לשם העלאת נוסע.

העונש שהוטל על המערער, קנס בסך 500 ₪ בלבד.

לטענת המערער, עצר לשני טרמפיסטים שהמתינו בצומת שילת ליד התחנה, לאחר שעלו הנוסעים לרכבו , עוד בטרם החל בנסיעה, עצרה אותו השוטרת , בטענה כי מפריע לתנועה.

המקרה היה בשעה 00:30.

עוד נטען, כי בנתיב בו עצר יש מספיק מקום לעבור אותו ולעקוף אותו.

עוד נטען, כי זו מילה שלו למול מילה שלה, ומדוע מאמינים דווקא לה ולא לו.

לגופו של ענין דין הערעור להידחות.

1.במסגרת שמיעת הראיות, הוגש דו"ח התנועה סומן ת/1.

למקרא ת/1 עולה, כי המערער עמד בנתיב ימני של הכביש והעלה נוסע, רכבים שפנו שמאלה מכוון כביש 443, היו צריכים לבלום את רכבם לנוכח העמדת רכבו של הנהג, ולהמתין עד שיעלה הנוסע.

2

בנוסף גרם המערער לעיכוב והפרעה לתנועה ואף רכבים שהיו בנתיב הימני היו צריכים לסטות עם רכבם ולהשתלב בנתיב השמאלי. עוד צויין בדו"ח, כי ישנו מפרץ אוטובוסים בו ניתן לעמוד בבטחה עם המונית ולהעלות את הנוסע.

2.השוטרת שירלי אהרון עת/1 העידה , ולפי עדותה בח.נ. המערער לא עמד במפרץ של האוטובוס אלא, בנתיב הימני, וכי בשעת המקרה, לאחר חצות, הייתה תנועה בכביש. " זה כביש 443 עם 446 - הצטלבות, צומת כבישים ירושלים ת"א- והפוך, זה כביש שלא משנה באיזו שעה תמיד יש בו תנועה".(ראה עמ' 3 לפרוטוקול ש. 20-21).

3.המערער העיד , על פי עדותו עמד במפרץ ולא הפריע לאף אחד. את הדו"ח קיבל רק משום שהרגיז את השוטרת. בח.נ. השיב כי עמד עם האוטו אולי חצי מטר בחוץ .חלקו של הרכב היה בנתיב מול התחנה , וחלקו מעט מחוץ לנתיב. (ראה ש.26-28 לפרוטוקול מיום 10.12.15 בעמ' 5).

4.בית משפט העדיף גירסת עת/1 בין היתר לאור עדות המערער כאמור בסעיף 3 לעיל. ןזאת לאחר שהזהיר עצמו כנדרש.

ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעת אמינות שנתן בית משפט , הכרעת הדין מבוססת על חומר הראיות.

ובאשר לגובה הקנס שהוטל, לא מצאתי להתערב.

ניתן היום י' אדר ב' תשע"ו, 20.3.16 בהעדר.

המזכירות תשלח פסק הדין למערער ולבא כח המשיבה.